הישראלים ממשיכים להגדיל את היקף הצריכה בנסיעות לחו"ל ובקניונים, אך הנתונים מלמדים כי המימון לכך מגיע ברובו מהלוואות. בשנה החולפת גדל היקף החוב הפרטי לחברות כרטיסי האשראי ב-4 מיליארד שקל, והגיע ל-31.4 מיליארד שקל נכון לסוף חודש יוני.
אף ששיעור האבטלה בישראל נמוך ומגמת השכר בעלייה, נתונים אלה אינם מסבירים לבדם את היקף הקניות והטיסות. מניתוח הדוחות הכספיים של חברות כרטיסי האשראי עולה כי הן הגורם המרכזי המממן את התנהגות הצרכנים באמצעות הלוואות ייעודיות לצריכה.
באופן מסורתי, הבנקים נמנעים מהעמדת היקפים גדולים של אשראי צרכני בשל הסיכון הגבוה הכרוך בו, שדורש גביית ריביות גבוהות בהתאם. לתוך החלל הזה נכנסו חברות כרטיסי האשראי. החברות שהאיצו את קצב מתן האשראי בשיעורים הגבוהים ביותר הן מקס (MAX) וישראכרט, בעוד כאל העמידה הלוואות לצריכה בהיקף של מיליארד שקל. סך החובות של הציבור לחברות הללו עלה כאמור מ-27.4 מיליארד שקל ביוני אשתקד ל-31.4 מיליארד שקל השנה.
מגזר משמעותי נוסף שצומח על בסיס אשראי הוא שוק הרכב. חברות אשראי חוץ-בנקאיות מעמידות הלוואות לרכישת מכוניות חדשות, ולרוב מוכרות את תיקי ההלוואות לחברות כרטיסי האשראי ולבנקים. חברת מקס העמידה הלוואות בהיקף של 1.1 מיליארד שקל לרכישת כלי רכב, וסך תיק ההלוואות שלה בתחום מגיע ל-5.1 מיליארד שקל. ישראכרט העמידה בשנה האחרונה הלוואות רכב בסך של יותר מ-400 מיליון שקל, וכאל סיפקה הלוואות בהיקף של כ-600 מיליון שקל.
הדוחות מצביעים גם על עלייה בהוצאה החודשית השוטפת של הצרכנים. לקוחות כאל המחזיקים בכרטיס בנקאי מוציאים בממוצע 5,107 שקל בחודש (עלייה של כ-100 שקל מהשנה שעברה), ולקוחות ישראכרט מוציאים 4,892 שקל (עלייה של 154 שקל). בכרטיסים החוץ-בנקאיים ההוצאה הממוצעת נמוכה יותר, ועומדת על כ-3,300 עד 3,500 שקל בחודש בחברות השונות, נתון שנותר יציב יחסית או רשם עליות קלות בלבד.
התבססות המשק על צריכה ממומנת אשראי מהווה מנוע צמיחה בטווח הקצר, אך טומנת בחובה סיכונים. לפי נתוני בנק ישראל, נכון לעכשיו לא קיים בישראל עודף אשראי חריג, והבנקים אף החלו לחזור בהדרגה לשוק ההלוואות הצרכניות בחודשים האחרונים. עם זאת, התגברות התיאבון לסיכון מצד הגופים המממנים, לצד הגידול העקבי בחובות משקי הבית, עלולים לייצר בהמשך משבר כלכלי משמעותי אם המגמה תימשך ללא בקרה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו