עולם הבינה המלאכותית נכנס לשלב חדש. אחרי שנים שבהן השאלה המרכזית הייתה כמה כסף מוכנות ענקיות הטכנולוגיה להשקיע בשבבים, דאטה סנטרים ותשתיות מחשוב, מתחילה לעלות על השולחן השאלה החדשה: מי יממן את השקעות הענק האלה, ובעיקר, האם הן יניבו תשואה שתצדיק את ההיקף הגדול של ההשקעות האלה.
סילביה יבלונסקי, מנהלת ההשקעות הראשית ב-Defiance, סבורה כי מחזור ההשקעות ב-AI עדיין חזק והביקוש לכוח מחשוב ממשי. לדבריה, שיתוף הפעולה של Nvidia עם גופי השקעה גדולים לצורך מימון תשתיות AI עשוי לפתוח מקור הון משמעותי נוסף, מעבר למאזנים של ענקיות הטכנולוגיה.
המשמעות היא אפשרות להאצה נוספת בהקמת דאטה סנטרים ובהשקעות בחשמל, מערכות קירור, רשתות תקשורת, זיכרונות ושבבים. אלא שכאן גם מתחיל הסיכון.
"הביקוש ליכולת מחשוב הוא אמיתי, ולכן אני לא מכנה את זה בועה" אומרת יבלונסקי. "אבל המשקיעים צריכים להתמקד יותר ויותר בשיעורי ניצולת ובתשואה על ההון המושקע. אלה יקבעו בסופו של דבר אם מדובר בבום תשתיות או אם הוא יהפוך לבועת תשתיות".
החשש הוא שככל שמימון תשתיות ה-AI יעבור לשימוש מוגבר בחוב, המינוף במערכת יגדל מהר יותר מהתשואה שמייצרות ההשקעות.
סנדיפ ראו, אנליסט מחקר ב-Leverage Shares, מציג גישה זהירה יותר. לדבריו, ההסכמים של Nvidia עם גופי השקעה ואשראי ובהם Apollo, Blackstone, BlackRock ו-KKR משנים את הדרך שבה ממומנת תשתית המחשוב. אשכולות של מעבדי GPU הופכים למעשה לנכס שניתן לממן באמצעות חוב, וכך חלק מהוצאות ההון עובר ממאזני חברות הטכנולוגיה אל שוק האשראי.
לדברי ראו, המבנה הזה כבר מזכיר התנהגות האופיינית לשלבים המאוחרים של מחזורי השקעה. אם ההכנסות מתוכנות ושירותי AI לא יצמחו בקצב שיאפשר לשרת את החוב, ההפסדים עלולים להופיע תחילה בשוק האשראי הפרטי ובהמשך לחלחל גם לשוקי המניות.
הסיכון מקבל משמעות רחבה יותר משום שגופי ההשקעות הגדולים מנהלים גם כספי פנסיה וחיסכון. המשמעות היא שחשיפה לחוב שנועד לממן את בום ה-AI עשויה להגיע בעקיפין גם לתיקי החיסכון של משקי בית בארה”ב ובאירופה.
במקביל, המשקיעים מחפשים אלטרנטיבות לאי-הוודאות בשווקים. פול מרינו, סמנכ”ל ההכנסות ב-Themes ETFs, מצביע על התחזקות הזהב לצד היחלשות הדולר. לדבריו, הזהב הגיע לכ-4,375 דולר לאונקיה לאחר עלייה של כ-7.8% בחודש האחרון, כשברקע ציפיות למדיניות מוניטרית פחות קשוחה, מתיחות גיאופוליטית ורכישות מצד בנקים מרכזיים.
מרינו מציין כי רכישות הזהב של הבנקים המרכזיים ברבעון השני הסתכמו בכ-289 טון, עלייה של 62% לעומת התקופה המקבילה. במקביל, מדד הדולר DXY ירד לכ-99.6, על רקע התמתנות הלחצים האינפלציוניים והיחלשות בנתוני המכירות הקמעונאיות בארה”ב.
גם הין היפני נמצא במוקד העניינים בשוקי הכסף. מרינו סבור שההתערבות בשוק הצליחה לבלום את המהלך החד-כיווני נגד המטבע, אך לא שינתה את פערי הריבית והבעיות המבניות שמכבידות עליו. לדבריו, ללא שינוי משמעותי במדיניות הפד או הבנק המרכזי של יפן, הין יתקשה להגיע ליציבות אמיתית.
עבור המשקיעים, המסר המרכזי הוא שהשלב הבא של מהפכת ה-AI כבר אינו עוסק רק בטכנולוגיה. השאלה החשובה הופכת להיות פיננסית: מי מממן את השקעות הענק, כמה חוב נבנה סביבן, והאם התשואה הכלכלית מהבינה המלאכותית תגדל מהר מספיק כדי להצדיק אותו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו