ההחלטה להפסיק בהדרגה את שירותי הקורספונדנציה בשקלים בין הבנקים הישראליים לבנקים הפלסטיניים עשויה להיראות כמהלך פיננסי-טכני, אך מאחוריה עומדות השלכות רחבות הרבה יותר. לצד הרצון לצמצם את החשיפה של הבנקים בישראל לסיכונים משפטיים ורגולטוריים, עולה חשש כי המהלך יפגע ביכולת לעקוב אחר תנועות כספים במערכת הפלסטינית - וידחוף חלק מהפעילות לערוצים שקופים פחות.
מבחינת הבנקים הישראליים, ההיגיון בצמצום הקשרים ברור. העבודה מול המערכת הפיננסית הפלסטינית חושפת אותם לסיכונים הנוגעים להלבנת הון, מימון טרור, תביעות והליכים רגולטוריים בחו"ל. מנגנוני השיפוי וההגנות שסיפקה המדינה לאורך השנים אינם בהכרח נותנים עוד מענה מספק לחששות אלה, ולכן מבחינה עסקית ומשפטית קיים היגיון ברצון לצמצם את החשיפה.
אלא שלהפסקת השירותים עלולות להיות השלכות משמעותיות על הכלכלה הפלסטינית, הקשורה באופן הדוק לשקל, למסחר עם ישראל ולמערכת הפיננסית הישראלית. מעבר למסלולי תשלום בדולר או באירו עשוי לחייב שימוש בבנקים מתווכים, להגדיל את עלויות ההמרה, ליצור חשיפה לתנודות בשערי המטבע ולהקשות על עסקאות שוטפות.
לצד ההשלכות הכלכליות, החשש המרכזי נוגע דווקא להיבט הביטחוני והמודיעיני. כיום חלק ניכר מהפעילות הפיננסית הפלסטינית מתבצע באמצעות בנקים פלסטיניים, בנקים ישראליים ומנגנוני סליקה מפוקחים - מערכת שמאפשרת לישראל נראות גבוהה יחסית של תנועות הכספים.
הפסקת הקשר לא צפויה בהכרח לעצור את תנועת הכסף, אלא עשויה להסיט אותה לערוצים חלופיים, ובהם בנקים בירדן ובמדינות נוספות, חשבונות בדולר ובאירו, חלפני כספים, מערכות "חוואלה", מזומן ומטבעות דיגיטליים. המשמעות היא שדווקא בזמן שהבנקים הישראליים יפחיתו את החשיפה המשפטית שלהם, ישראל עלולה לאבד חלק מיכולת הניטור והאיתור של פעילות פיננסית חשודה.
סיכון נוסף נוגע להשלכות האפשריות בזירה הבינלאומית. ניתוק יזום של הבנקים הישראליים מהמערכת הפלסטינית עלול לשמש בעתיד תקדים עבור מוסדות פיננסיים ורגולטורים בחו"ל. אם ישראל עצמה תגדיר את הפעילות מול המערכת הפיננסית הפלסטינית כבעלת סיכון חריג, גופים בינלאומיים עשויים לאמץ היגיון דומה במסגרת בחינת הקשרים שלהם עם מוסדות ישראליים.
על רקע החששות הללו, השאלה אינה רק אם להפסיק את הקשר הקורספונדנטי, אלא כיצד לבצע את המהלך מבלי לפגוע ביכולת הפיקוח. ככל שהקשרים יצומצמו, ובפרט אם המהלך ייושם תחילה מול רצועת עזה, יידרשו מנגנונים חלופיים שיאפשרו לישראל לשמר את יכולות המעקב אחר תנועות הכספים.
בין האפשרויות שעולות: העמקת שיתוף הפעולה הפיננסי והמודיעיני עם ארצות הברית, מדינות אירופה, ירדן ומדינות נוספות; הגברת הפיקוח על חלפני כספים; ניטור תנועות בדולר ובאירו; הרחבת יכולות המעקב אחר מטבעות דיגיטליים; והתאמת החקיקה לפעילות באמצעות מערכות העברת כספים שאינן מפוקחות.
בסופו של דבר, ניתוק פיננסי ללא יצירת מנגנוני פיקוח חלופיים עלול שלא להעלים את הסיכון - אלא להעביר את תנועות הכספים למסלולים שבהם יהיה קשה יותר לישראל לעקוב אחריהן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו