מהשייטת לאתונה: כך הפך פצוע צוק איתן ליזם נדל״ן מצליח

תשכחו מנדל"ן ומעסקאות מעבר לים, עד קיץ 2014 פלג יריב (36), הכוח המניע והבעלים של חברת "פאלמו" (Palmo) שהפכה לסנסציה בשוק הנדל"ן הישראלי ביוון, בכלל היה בדרך הבטוחה למסלול אחר לגמרי - כזה שכולל נשיאת נשק וסיכון חיים ממשי.

הוא גדל בכוכב יאיר כנצר למשפחה עם מעמד מחייב. "סבא שלי היה מהדור המייסד של השב"כ, וגם אבא שלי היה בכיר בשירות. היה לי מאוד ברור לאן אני הולך", הוא מספר בראיון ל"ישראל היום", "הייתי במסלול של להישאר בצבא, היה לי חלום יום אחד להיות גנרל גדול".

יריב יצא לשנת שירות בכפר נוער, התגייס לשייטת ושירת כלוחם וכקצין. אלא שפציעה אחת קשה ואכזרית במהלך מבצע צוק איתן שינתה את מסלול חייו. "הייתי שנה וחצי בשיקום, חצי שנה באשפוז ולאחר מכן באשפוז יום", הוא מספר, "באותה תקופה היה ברור לי שהמסלול הצבאי שתכננתי לעצמי כבר לא יקרה".

במהלך השיקום החל ללמוד משפטים, ובהמשך התמחה בתחום המקרקעין. לאחר מכן השתלב בחברת נדל"ן, ושם עסק בפיתוח עסקי ונחשף לעולם היזמות.

נקודת המפנה שהובילה בסוף לבעלות על אימפריה עסקית בהתהוות, המנהלת כיום מאות יחידות דיור ועשרות פרויקטים של התחדשות עירונית באתונה, בהיקף נכסים כולל של יותר מ־100 מיליון יורו, הגיעה ב־2017, כשיריב ושני חבריו, אביב כהן ועומר פרקש, ביקשו לבצע השקעת נדל"ן ראשונה.

"חסכנו 200 אלף שקלים. עם 200 אלף שקלים בישראל לא היינו יכולים לעשות שום דבר, אז התחלנו לחפש אלטרנטיבות", הוא מספר, "נסענו וכיתתנו רגליים עד שמצאנו דירה. קנינו אותה, שיפצנו אותה ומכרנו אותה. שם זיהינו שהשוק הנדל"ני ביוון מאוד מעניין, אז החלטנו לקחת את זה צעד אחד קדימה ולהקים חברה.

"בהתחלה ליווינו בעיקר חברים ובני משפחה, אבל עם הזמן הבנו שהמודל שאנחנו רוצים לבנות הוא רכישת בניינים שלמים והשבחתם. אני מדבר איתך על סוף 2017. הגענו לעיר בירה אירופית עם 8 מיליון תיירים בשנה, והמחירים פה היו כאלה שקנינו ב־1,000 יורו למטר. במחיר כזה, אתה יודע, אי אפשר לטעות".

התחדשות עירונית ליוון

מה שהתחיל כחזון שנבע מאילוץ הפך במרוצת השנים לחברה הפועלת בשוק הנדל"ן היווני ומלווה מאות משקיעים ישראלים. בהתחלה הם התמקדו בדירות בודדות, אך בהמשך עברו לרכישת בניינים שלמים.

"הסיבה הראשונה היא תשומות ניהול, סיבה פנימית שלנו. הרבה יותר מורכב לנהל 50 דירות ב־50 בניינים שונים מאשר לנהל בניין אחד בשלמותו. הסיבה השנייה היא שבסוף אתה רוצה שהמוצר לא יהיה רק טוב, אלא מצוין. היינו קונים דירות והופכים אותן למדהימות, אבל התשתיות של הבניין היו מאוד ישנות".

המודל של החברה כולל רכישת מבנים, שיפוץ שלהם וניהול הדירות לאחר האכלוס. בשיטוט משותף בכמה מהפרויקטים של החברה באתונה ובפיראוס אי אפשר שלא להתפעל ממספר המבנים שעליהם אמונה החברה - ובעיקר מהביקוש הרב של משקיעים מהארץ. "החלטנו שאנחנו קונים בניינים בשלמותם ומביאים סוג של התחדשות עירונית ישראלית ליוון. אנחנו מהראשונים שהתחילו לעשות פה בניינים".

לדבריו, החברה בוחנת מאות בניינים מדי חודש ורוכשת שניים-שלושה. "ברובם יש מורכבויות שצריך לפתור. ברוב המקרים שבהם אנחנו רוצים את הבניין אנחנו יודעים למצוא את הפתרונות כדי לקנות אותו".

חלק גדול מהמשקיעים עדיין מגיעים לצורך השקעה, או שאתה מזהה שינוי בביקוש?

"אנחנו מזהים שעם הזמן יותר ויותר אנשים שואלים אם הם יוכלו להשתמש בנכס כשירצו, ללכת לנקות את הראש, לעבור או לשלוח את המשפחה. מטרת הרכישה נותרה כלכלית. קודם כל תראה שזו השקעה טובה. אחר כך, אם תוכל להשתמש בנכס ולשלוח את המשפחה, זה בונוס".

אנטישמיות? לא מורגש

שלושה ימים במחיצתו, ואי אפשר שלא להתרשם שמדובר ביזם עם אמביציה מתקתקת, אבל אחד שחשוב לו להדגיש את השקיפות של פאלמו לרוכש הפוטנציאלי. עם זאת, הוא מדגיש כי השוק אינו נטול סיכונים, ובעיקר מצביע על הקושי במימון. "יש תקרת זכוכית לכמה הון עצמי אדם יכול להביא. אנחנו מאמינים שברגע שהסכר של המשכנתאות ייפתח נראה יותר ביקוש, וכשיהיה יותר ביקוש גם המחירים יעלו".

יוון, ואתונה בפרט, הפכו בשנים האחרונות ל"דארלינג" של רבים מהישראלים, שמוצאים שם לא רק יעד פופולרי לנופש אלא בעיקר אפשרויות השקעה ואולי גם רילוקיישן - אלא שבעת האחרונה מתגברים הקולות שמספרים על מפגשים אנטישמיים במדינה והפגנות פרו־פלסטיניות, כולל ימי "זעם" כמו שראינו רק השבוע.

לדברי פלג, מדובר ברעשי רקע בלבד וההתרשמות מהמצב בשטח שונה מזו שמתקבלת לעיתים מהכותרות בישראל. "קודם כל, היוונים מאוד אוהבים ומאוד מעריכים אותנו. אני מזכיר לך שיש ברית ושיתוף פעולה מדיני בין המדינות. 'יום זעם'? זה די פיקציה. בוא נלך לתרחיש קיצון: בתור משקיע ישראלי קנית מהחברה היוונית שלנו דירה. זה לא שאתה שם מזוזה על הקיר ויודעים שאתה משקיע ישראלי. יש לך שוכר בדירה, אין שום שיוך ואין דגל ישראל על הבניין".

בקטע הציוני, יש נהירה אחרי 7 באוקטובר של הרבה אנשים שעוזבים את המדינה. זה לא משהו שמפריע לכם?

"אני לא יודע אם יש נהירה, ואני לא מכיר את הנתונים. אין יותר ציונים מאיתנו. שירתנו בקבע הרבה שנים ועשינו מאות ימי מילואים. אי אפשר להטיל ספק ברמת הציונות שלנו. אנחנו בעיקר מתעסקים בדירות להשקעה, וכן מגיעים אלינו גם אנשים שרוצים דירה למגורים. המציאות מורכבת, וכל אחד עושה את ההחלטות שלו. ברמה שלנו אנחנו הכי ציוניים שיכולים להיות.

"חוץ מזה, מה האלטרנטיבה? מגיע אליך זוג בני 30, או זוג בני 60 שרוצים לעזור לילדים שלהם ולקנות דירה, שעבדו קשה שנים וחסכו 500-400 אלף שקלים. מה הם יכולים לקנות עם זה בישראל מבחינת נדל"ן? חניה? מחסן? פה הם קונים דירה חדשה בבניין חדש, עם שטחים משותפים כמו חדר כושר, רופטופ וכו', והדירה מושכרת ועושה תשואות של פי שניים ופי שלושה מהתשואות שהם יכולים לקבל בישראל".