"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פתרון ישראלי ל"חור השחור" של האשראי: חברת ה-AI שמצילה עסקאות אבודות

תופעת ה"סירוב הטכני" גורמת לביטול עסקאות אשראי רבות, למרות קיום יתרה ומסגרת פנויה בחשבון • כעת, חברת הפינטק BridgerPay מציגה מערכת בינה מלאכותית שמנתבת עסקאות בין מאות סולקים ומונעת את הכשל • מנכ"ל החברה: "מדובר בכסף שהיה יורד לטמיון בגלל תקלות"

, עודכן
0השמעה
החור השחור של כרטיסי האשראי (להמחשה) , GettyImages
החור השחור של כרטיסי האשראי (להמחשה). צילום: GettyImages

אחת התעלומות הגדולות והמתסכלות בעולם התשלומים וכרטיסי האשראי היא תופעת ה"סירוב הטכני". מדובר במצב שבו לקוח מנסה להעביר כרטיס אשראי במסוף, ונתקל בסירוב מצד המערכת – וזאת למרות קיומה של יתרת כספים זמינה ומסגרת אשראי פנויה. במקרים אלו, שימוש בכרטיס חלופי יעבור לרוב כרגיל. הסירוב מכונה "טכני" משום שאף גורם אינו יודע להסביר בוודאות מדוע המערכת לא הצליחה לסלוק את העסקה, וכתוצאה מכך, עסקאות רבות יורדות לטמיון וגורמות להפסדים ניכרים לעסקים ברחבי העולם.

פתרון ה-AI ל"חור השחור" של עולם התשלומים

כעת, נראה שעולם הבינה המלאכותית מספק פתרון גם לכשל המוכר הזה. חברת הפינטק BridgerPay, שהוקמה על ידי שני יזמים ישראלים ורשומה בקפריסין, מתמקדת בדיוק באותו "חור שחור". החברה פיתחה מערכת חכמה אשר מעבירה בזמן אמת כל עסקה בין עשרות סולקים בינלאומיים וישראליים, עד שהיא מאתרת את הסולק שיודע לאשר אותה, ובכך מתגברת על התקלה הטכנית.

מנתוני החברה עולה כי בשנה החולפת בלבד, הצליחה המערכת לחלץ ולסלוק עסקאות בינלאומיות בהיקף כספי של 500 מיליון דולר – עסקאות שהיו אמורות ליפול לחלוטין. למעלה מ-10% מהיקף העסקאות שניצלו בוצעו בישראל, מה שמהווה סכומים משמעותיים של עסקאות שיצאו לפועל בסופו של דבר.

55 מיליון דולר חזרו לעסקים בישראל

ניתוח הנתונים המקומיים חושף כי המערכת התגברה על כשלים והוציאה לפועל עסקאות פיננסיות בישראל בהיקף של 16.5 מיליון דולר. ענף התיירות זכה לחילוץ עסקאות בשווי של כמעט 13 מיליון דולר; לשם המחשה, באתר תיירות ישראלי בודד אחד הצילה המערכת עסקאות בהיקף של חצי מיליון דולר.

כמו כן, המערכת ניטרה והצילה עסקאות בהיקף של 11 מיליון דולר בתחום המסחר האלקטרוני (רכישות מקוונות באתרי אינטרנט ובאפליקציות), 8.2 מיליון דולר בחברות גיימינג, ו-6.6 מיליון דולר נוספים בחברות תוכנה.

"פערי תשתיות של מיליארדים ברחבי העולם"

רן כהן, מייסד-שותף ומנכ"ל החברה, התייחס לנתונים ואמר: "הנתונים שחשפנו בישראל מצביעים על כשל שוק שפוגע בעסקים המקומיים, כאשר 55 מיליון דולר חזרו לעסקים רק בשנה החולפת הודות לניתוב מחדש של עסקאות. מדובר בכסף שהיה יורד לטמיון בגלל כשלים טכניים. בפסגת ה-ROI של ישראל שתתקיים ב-9 בספטמבר בתל אביב, נציג לבכירי התעשייה כיצד בינה מלאכותית פותחת סוף סוף את הקופסה השחורה הזו, ונחשוף כיצד שיתוף הפעולה האסטרטגי שלנו עם תשתית התשלומים הלאומית, שב"א, מצמצם את הכשלים ומאפשר לעסקים התממשקות ל-1,000 ספקי תשלום גלובליים".

רן כהן, צילום: אנג'לה לאונידו ברידג'ר פיי

נתי הרפז, משקיע ויו"ר דירקטוריון החברה, הוסיף: "כשאנחנו מנתחים את חצי מיליארד הדולרים שהמערכת חילצה ברמה הגלובלית, התמונה מראה בבירור את פערי התשתיות בעולם. אזורים כמו אמריקה הלטינית ואפריקה סובלים בצורה הקשה ביותר, אך גם שווקים מפותחים מאבדים הון בשל חוסר יציבות בתקשורת. התפקיד שלנו במאקרו-כלכלה העולמית הוא לשמש רשת ביטחון טכנולוגית חכמה שפותרת את אתגרי התשלום המורכבים האלו בזמן אמת".

נתי הרפז, צילום: אנג'לה לאונידו ברידג'ר פיי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר