מדינת ישראל הודיעה באחרונה כי היא תצטרף למגמה העולמית של הסדרת שוק המטבעות היציבים (Stablecoins), שנחשבים כיום לאחד התחומים הצומחים ביותר בעולם הנכסים הדיגיטליים.
רשות שוק ההון פרסמה תזכיר חוק ראשון שמטרתו לקבוע מסגרת רגולטורית להנפקה ולפעילות של מטבעות יציבים בישראל, באמצעות דרישות לרישוי, גיבוי מלא של הנכסים, שקיפות ופיקוח. הסדרה זו של המטבעות הדיגיטליים היציבים, ובשלב הבא גם את שאר המטבעות הדיגיטליים, הינה צעד טכנולוגי משמעותי בתחום הפיננסי.
מה זה מטבע דיגיטלי יציב?
מטבע דיגיטלי יציב הוא מטבע דיגיטלי שיש מאחוריו מזומנים, זאת בשונה מביטקוין. לדוגמא, מטבע דיגיטלי שנמכר ב-100 שקלים ושיש באמת מאחוריו 100 שקלים שמופקדים בבנק - וניתן בכל נקודת זמן לבקש את הכסף בשקלים רגילים לחשבון.
איך מתבצעת העברת כספים?
המטבע הדיגיטלי היציב מאפשר ההעברה של הכסף מהירה מאוד וזולה ביחס להעברה רגילה. כך למשל העברת דולרים לאדם בחו"ל באמצעות מטבעות דיגיטליים יציבים מתאפשרת תוך שניות בודדות באופן מאובטח ובעלויות נמוכות משמעותית מהעברה בנקאית רגילה.
איך זה הופך לכסף אמיתי?
אדם שיש ברשותו מטבעות דיגיטליים יציבים ורוצה להפוך את המטבעות למזומנים יכול למכור אותם דרך הבורסה, או לבקש מהחברה שהנפיקה את המטבע לפרוע אותו בכסף אמיתי. על כן יש צורך בפיקוח וברישיון כדי שכל התהליך יתממש במלואו.
מדובר בההליך שמוסדר בארה"ב ובאירופה, וכעת הוא "עושה עלייה" כדי לאפשר ייסוד של שקל דיגיטלי. אבל לא רק, אלא גם דולר דיגיטלי שמונפק בישראל וכן הלאה.
מה המשמעות בעתיד?
למעשה כל עולם העברות הכספים והתשלומים ימצא את עצמו לקראת מהפכה של ממש, לפיכך התקבל הכינוי "מטבע יציב".
מה ההבדל בין ביטקוין למטבע יציב?
בשונה מביטקוין וממטבעות דיגטליים אחרים, שיכולים לעלות או לרדת בצורה חדה ובפרקי זמן קצרים, מטבע יציב מוצמד בדרך כלל לדולר אמריקני או לכל מטבע אחר ונועד לשמור על ערך קבוע. כדי להבטיח את יציבותו, המנפיק מחזיק נכסי גיבוי, מזומנים או נכסים נזילים אחרים, בהיקף התואם את מספר המטבעות שהונפקו, כך, כאמור, למעשה הערך שלו נשמר.
ומה בנוגע לקריפטו?
לפי דוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל לשנת 2024, היקף החזקות הקריפטו של הציבור הישראלי מוערך בכמיליארד דולר. מדובר בהערכה רשמית ראשונה של בנק ישראל. הדבר הוא למעשה עדות ראשונה, אך אמינה, כי המסחר במטבעות הדיגיטליים בישראל הולך וצובר תאוצה. להוציא ההערכה הזו של בנק ישראל, אין כיום נתון רשמי על מספר המשקיעים או על היקף ההשקעות הכולל. במקביל, המדינה טרם פרסמה הערכה לגבי ההכנסות התקציביות הצפויות מהסדרת התחום.
למה נדרשת רגולציה?
לדברי אילן שטרק, מנכ”ל הוריזון מבית אלטשולר שחם, השוק היום הגיע לממדים שמחייבים רגולציה. "המטבעות היציבים הם כבר מזמן לא מוצר נישתי של עולם הקריפטו. כיום קיימים בעולם יותר מ-200 מטבעות יציבים שמשמשים להעברת ערך בהיקף של כשני טריליון דולר בחודש. כשאלה סדרי הגודל, השאלה כבר אינה האם להסדיר את התחום, אלא כיצד לעשות זאת נכון".
לדבריו, אחת המטרות המרכזיות של תזכיר החוק היא לחזק את אמון הציבור."בלי מסגרת חוקית, הציבור לא תמיד יודע מי עומד מאחורי המטבע, האם הוא באמת מגובה בנכסים, האם ניתן לפדות אותו בכל רגע ומה קורה במקרה של קריסה. התזכיר בא לקבוע כללי משחק ברורים שכוללים: רישוי, שקיפות, גיבוי מלא ופיקוח".
יש לציין כי אחד הסעיפים המרכזיים בתזכיר החוק קובע כי כל מטבע יציב יהיה מגובה ב-100% בנכסים נזילים שיוחזקו בנפרד מנכסי החברה המנפיקה. המשמעות היא שהמנפיק לא יוכל להשתמש בכספי הגיבוי לצורך פעילות עסקית אחרת, ומחזיקי המטבע ייהנו מזכות פדיון גם במקרה של חדלות פירעון. בנוסף, מציב התזכיר דרישות של הון עצמי, ממשל תאגידי, אבטחת מידע, ביקורת ודיווח שוטף.
"זו דרישה שמגינה בראש ובראשונה על הציבור. אם מטבע אמור להיות שווה דולר אחד, הציבור צריך לדעת שיש מאחוריו נכסים שמאפשרים לפדות אותו בכל רגע. האמון במטבע יציב נשען בדיוק על ההבטחה הזו". לדבריו, לצד ההגנה על הציבור, הדרישות החדשות צפויות גם לצמצם את מספר השחקנים שיוכלו להנפיק מטבעות.
"מעבר לגיבוי מלא, התזכיר מחייב הון עצמי, ממשל תאגידי, מערכות הגנת סייבר, ממונה ציות, ביקורת ודיווחים שוטפים. הדרישות האלו מעלות את רף הכניסה, ולכן ייתכן שנראה פחות שחקנים בשוק, אבל אלה שכן יהיו, יהיו מפוקחים, יציבים ואמינים יותר".
התזכיר מתייחס גם למנפיקים זרים, שיוכלו לקבל רישיון לפעול בישראל בכפוף להכרה של הרגולטור הישראלי במשטר הפיקוח במדינת המקור. ״ישראל מבינה שמדובר בשוק גלובלי. אי אפשר להתעלם ממטבעות כמו USDC, שנמצאים בשימוש רחב ברחבי העולם. השאלה תהיה אילו משטרי פיקוח זרים יוכרו בישראל, והאם החוק ישתלב במציאות הקיימת או ייצור פער בינה לבין השוק הבינלאומי״.
שטרק סבור כי גם הבנקים צפויים ליהנות מהוודאות הרגולטורית שתיווצר. "חוק שמגדיר רישוי, חובות דיווח, נכסי גיבוי וזכות פדיון מפחית חלק גדול מהעמימות שהייתה קיימת עד היום. מצד שני, בטווח הארוך מטבעות יציבים יכולים להפוך לתשתית תשלומים יעילה יותר בחלק מהמקרים, בעיקר בהעברות כספים בינלאומיות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו