רשות ההון מודיעה על צעד משמעותי בדרך להצטרפות למגמה העולמית ולהסדרת שוק המטבעות הדיגיטליים.
הרשות פרסמה תזכיר חוק ראשון מסוגו שמטרתו ליצור מסגרת רגולטורית ברורה להנפקה ולפעילות "המטבעות היציבים" בארץ, תוך דרישה לרישוי, לשקיפות מלאה ולגיבוי מוחלט של הנכסים. מטבעות יציבים (Stablecoins) הם מטבעות דיגיטליים שערכם צמוד לנכס יציב כמו הדולר האמריקני, ודוגמאות בולטות להם כוללות את Tether (USDT) ו-USD Coin (USDC).
חשיבות המטבעות היציבים
בשונה מביטקוין או מטבעות קריפטוגרפיים אחרים, שערכם תנודתי ועשוי לזנק או לצנוח בחדות, מטבע יציב (stabelcoin) מוצמד לנכס בסיס כמו הדולר או השקל ונועד לשמור על ערך קבוע. לדוגמה, מאחורי כל מטבע דיגיטלי בשווי 100 שקל יופקדו 100 שקל אמיתיים בבנקים, כך שכל משקיע יוכל לפדות את נכסיו למזומן בכל עת.
היתרון המרכזי של מטבעות אלו טמון במהירות ובעלויות הנמוכות של העברות כספים. בעוד שהעברה בנקאית רגילה לחוץ לארץ עשויה להיות איטית ויקרה, העברת מטבע יציב מתבצעת תוך שניות ספורות ובאופן מאובטח.
תזכיר החוק החדש
ההיקף האדיר של השוק העולמי, המוערך בכ-2 טריליון דולרים בחודש, הוביל את הרגולטורים בישראל להבין שיש צורך להסדיר את הפיקוח על התחום. הכללים החדשים כוללים:
- גיבוי מלא: כל מטבע יחויב בגיבוי של נכסים נזילים, בנפרד מקופת החברה המנפיקה, כך שכספי הלקוחות מוגנים גם במקרה של חדלות פירעון.
- חסמי כניסה גבוהים: המנפיקים יידרשו לעמוד בדרישות הון עצמי, ממשל תאגידי, אבטחת מידע, ממונה ציות ודיווח שוטף - צעדים שצפויים אמנם לצמצם את מספר השחקנים בשוק, אך להבטיח שרק גופים יציבים ואמינים יפעלו בו.
- הסדרת שחקנים זרים: תזכיר החוק מאפשר גם למנפיקים מחוץ לארץ לפעול בישראל, בכפוף להכרה של הרגולטור המקומי בפיקוח בארץ המוצא שלהם.
על פי נתוני בנק ישראל לשנת 2024, היקף החזקות הקריפטו של הציבור הישראלי מוערך בכמיליארד דולרים. כעת, עם קידום הרגולציה, והכוונה להשיק בעתיד שקל דיגיטלי רשמי, עולם התשלומים וההעברות הבנקאיות בישראל עומד בפני שינוי דרמטי שינגיש את הטכנולוגיה לציבור הרחב בבטחה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו