לפי נתוני בנק ישראל, הישראלים מחזיקים בחשבונות העו"ש (בפלוס) 235 מיליארד שקל - סכום אסטרונומי שאינו צובר ריבית.
ההיגיון הבסיסי שמצדיק החזקה של סכומים גבוהים בפלוס בחשבון הבנק הוא צורך קרוב במזומנים - אם אתם צריכים להוציא סכום כסף גדול במזומן בפרק זמן קצר, הרי שיש היגיון להחזיק פלוס בחשבון העו"ש.
אבל אם אין צורך במזומנים בסכומים גבוהים בטווח הנראה לעין, הרי שהכסף שיושב בחשבון העו"ש לא צובר ריבית. יש חלופות שיכולות להכניס כסף, גם אם לא להניב תשואות גבוהות - וזהו הפיקדון הבנקאי.
הקרב נגד המינוס: כך תתנהלו נכון עם האשראי
יש אמנם חלופות שמתחרות בפיקדון הבנקאי, כמו הקרנות הכספיות, ועדיין הפיקדון הבנקאי הוא הפתרון המועדף על הישראלים "שונאי הסיכון", אלה שלא רוצים להפסיד כסף ולא איכפת להם להרוויח עליו מעט.
בפיקדון בבנק אין סיכון (אלא אם הבנק יפשוט רגל, והסבירות לכך נמוכה מאוד, שכן בנק ישראל מפקח באופן הדוק על יציבות הבנקים). בנוסף, הכסף נמצא בחשבון הבנק וניתן לראות אותו ולעקוב אחריו באתר או באפליקציה, כך שאם זקוקים לכסף בפתאומיות - הבנק פורע באופן מיידי את הפיקדון, ולכל היותר, הוא לא ישלם עליו את הריבית. כך שבאופן תיאורטי, המצב הכי גרוע הוא שלא מקבלים ריבית על הכסף - מה שמחזיר אותכם בדיוק לאותה הנקודה, כך שאין מה להפסיד.
דבר נוסף שצריך לדעת הוא שעל הרווחים בפיקדון בנקאי יש לשלם מסים. הבנק מנכה את המס הזה באופן אוטומטי ומעביר לרשות המסים מס של 15% על הרווח. הפיקדון שנבחר להשוואה הוא פיקדון לחודש אחד, כשהריבית הנקובה היא לשנה. הריביות, כמובן משתנות בהתאם לסכומים (ככל שהסכום גדול יותר, הבנק יסכים לשלם ריבית גבוהה יותר) - ובהתאם לכושר המיקוח שלכם מול הבנק.
אם כן, כמה משלמים הבנקים על הפיקדון? צפו בדירוג המלא:
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו