"המסכים לעולם לא ינצחו את משחקי הקופסה"

בזמן ששוק הצעצועים העולמי נשלט בידי ענקיות בינלאומיות, ישראל מצליחה לבלוט דווקא בתחום שנראה על פניו נישתי ביותר: הפאזלים.

לפי מאיר קלוגהפט, מייסד, בעלים ומנכ"ל חברת שחק נא, ישראל מדורגת במקום השני בעולם במכירות מוצרי חברת Ravensburger הגרמנית, ובתחום הפאזלים התלת־ממדיים היא ניצבת במקום הראשון בעולם כבר כמה שנים ברציפות.

"בתערוכות בעולם שאלו אותנו איך ישראל מגיעה להישגים כאלה, ואפילו למדו מאיתנו איך עורכים תחרויות פאזלים והעתיקו את הרעיון למדינות אחרות", מספר קלוגהפט ל"ישראל היום".

שחק נא, אחת מחברות הצעצועים הוותיקות בישראל, מייצגת בארץ את Ravensburger לצד מותגים בינלאומיים נוספים, ובהם BRIO השבדית. בראיון משותף עם שותפו וסמנכ"ל השיווק, יוסי בר און, השניים מספרים כיצד הצליחה חברה ישראלית להפוך לשחקנית מובילה בזירה העולמית.

"העסק קיים כבר 55 שנה, ואני הצטרפתי אליו לפני כמעט 40 שנה, אחרי 23 שנים בקבע. שנתיים לאחר מכן השותף שלי נפטר מדום לב. נשארתי עם המשפחה, עם חובות, עם בעיות מול הבנקים ועם שותפים שלא תמיד היו קלים להתנהלות. השנים הראשונות לא היו פשוטות", משחזר קלוגהפט.

למרות הקשיים הוא בחר להמשיך. במשך השנים ייצב את החברה, רכש את חלקם של השותפים האחרים וצירף כשותף את יוסי בר און. "לאחר כעשר שנים צירפתי את יוסי כשותף, ומאז אנחנו מובילים יחד את החברה. כיום שחק נא היא אחת השחקניות המרכזיות בשוק הפאזלים והמשחקים בישראל", הוא אומר.

לדבריו, החברה מחזיקה בכ־70% משוק הפאזלים בישראל, ובקרב מפיצי Ravensburger בעולם היא נמנית עם המובילים. בר און מוסיף: "בפאזלים התלת־ממדיים אנחנו כבר כמה שנים במקום הראשון בעולם. בזכות ההישגים האלה אנחנו מקבלים בין הראשונים מוצרים חדשים של סרטים וסדרות, כמו הפאזלים של 'צעצוע של סיפור 5'".

מענה למשפחות דתיות

לדברי קלוגהפט, אחת הסיבות לעוצמתו של השוק הישראלי היא מאפייני האוכלוסייה. "יש בישראל אוכלוסייה גדולה של משפחות דתיות שלא משתמשות במסכים בשבתות ובחגים. אלה משפחות ברוכות ילדים שמחפשות פעילות משותפת בבית. פאזלים ומשחקי קופסה נותנים להן בדיוק את המענה הזה".

גם בתחום השיווק בחרה החברה בגישה לא שגרתית. לפני שנים הוביל בנו של קלוגהפט, משה קלוגהפט, כיום יועץ אסטרטגי בינלאומי (גילוי נאות: גם כותב טור שבועי בעיתון "ישראל היום"), את מערך יחסי הציבור של החברה. הוא יזם תחרויות פאזלים ואירועים קהילתיים שהגדילו משמעותית את החשיפה לתחום. אחד המהלכים הזכורים היה משלוח פאזלים בני אלף חלקים לכל חברי הכנסת. "כולם הופתעו ולא ידעו איך להגיב, אבל כולם החזירו את הפאזלים. שמעון פרס ז"ל שלח לנו מכתב תודה מרגש שבו הסביר שאינו יכול לקבל את המתנה", מספר קלוגהפט.

גם בעידן המסכים אין חשש לעתידם של משחקי החשיבה?

"אני לא חושב שהמסכים ינצחו את משחקי הקופסה. אנשים רוצים לשבת יחד, לחשוב, לצחוק ולבלות זמן איכות. המשחקים האלה נותנים משהו ששום מסך לא יכול להחליף".

השפעתה של החברה אינה מסתכמת רק במכירות. באחד ממשחקי הזיכרון הפופולריים של Ravensburger, "Lynx 400", הצליחה שחק נא להביא לשינוי עולמי בעיצוב המשחק.

"בגרסה המקורית הופיעו כריך עם גבינה ונקניק, חזיר וסמלים נוצריים. הצענו להחליף אותם באיורים ניטרליים יותר, כריך עם גבינה בלבד או נקניק בלבד, וערכת רופא בלי צלב. הם קיבלו את ההמלצות ושינו את המשחק לכל העולם, לא רק לישראל".

בנוגע ליוקר המחיה ולמחירי הצעצועים, קלוגהפט סבור שהרפורמות אינן מספיקות. "רפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' עזרה במידה מסוימת, אבל יש הרבה גורמים שמבטלים את ההשפעה שלה - עלויות ההובלה, בדיקות התקן והפטור ממע"מ על רכישות מחו"ל".

הכי טובים

קלוגהפט, לשעבר יו"ר ענף הצעצועים באיגוד לשכות המסחר וכיום סגן נשיא האיגוד, ממשיך לתמוך בצמצום הפטור ממע"מ על רכישות מחו"ל. "אנחנו לא מרוצים מהתוצאה, אבל זו המציאות כרגע. אחרי הבחירות נמשיך לקדם את הנושא".

ואף שחברת שחק נא מחזיקה בכ־70% משוק הפאזלים בישראל, הוא דוחה את הטענה כי מדובר במונופול. "יש תחרות מצד יצרנים מקומיים ויבואנים נוספים. אנחנו פשוט עושים את זה טוב יותר. אנחנו משקיעים בהדרכות, מתרגמים את כל המשחקים בעצמנו באמצעות מומחה ייעודי, והעבודה הזו היא חלק מהיתרון שלנו".