"קמפוס אנבידיה החדש בישראל הוא הצהרה - בארה"ב מבינים שנמשיך למרות הכול"

חברת הטכנולוגיה החשובה בעולם כיום, ענקית השבבים אנבידיה, נשענת במידה רבה על פיתוחים שמגיעים מישראל. מאז רכישת "מלאנוקס" הישראלית, הפך מרכז הפיתוח המקומי ללב הפועם של תשתיות התקשורת המאפשרות את מהפכת הבינה המלאכותית העולמית. אך השנים האחרונות, בצל המלחמה, הציבו בפני מנכ"ל אנבידיה ישראל, עמית קריג, אתגרים חסרי תקדים מול ההנהלה בארצות הברית.

בראיון בפודקאסט "בשביל ישראל", חושף קריג את מאחורי הקלעים של ההחלטה הדרמטית להקים קמפוס ענק בצפון, מדבר על הפחד מנטישת משקיעים, ומסביר מדוע ההייטק הוא הנשק הדיפלומטי החזק ביותר של ישראל.

למרות הלחצים והצעות מראשי ערים רבים שניסו למשוך את ענקית הטכנולוגיה לאזורם, באנבידיה קיבלו החלטה עקרונית להישאר ולהתרחב דווקא בצפון הארץ. קריג חושף את התוכניות לקמפוס החדש בצומת העמקים, סמוך לכביש 6: "הוא מיועד לבין שמונת אלפים לעשרת אלפים עובדים. קודם כל, מדובר בבניין אייקוני. מי שמכיר מארצות הברית, אפשר לראות מבנה שנראה כמו חללית גדולה, בגודל של איצטדיון. אני חושב שהסטייטמנט של מבנה אייקוני מחוץ לארצות הברית, הוא סטייטמנט מאוד רשום. אנחנו 'here to stay' בישראל".

אי אפשר לנתק את ההשקעה האדירה הזו מהמציאות הביטחונית. כשנשאל האם פחד שהנהלת אנבידיה תחשב מסלול מחדש לאור המלחמה בישראל, קריג לא מסתיר את החששות: "התשובה - האם חששתי? כמובן שכן. יש חשש שהסיטואציה תביא לשינוי". אולם, המציאות בשטח והמסירות של העובדים שינו את התמונה. "הייתה התגייסות מבפנים, מעבר להרבה מילואים, אנשים פשוט עשו את הכל כדי שנמשיך לעבוד. ראו (בארה"ב) שאנחנו ממשיכים לעבוד לא משנה מה, אנחנו ממשיכים להוציא את כל הדברים בזמן. לא איחרנו ביום".

לטענת קריג, התפקוד נטול הפשרות של תעשיית הטכנולוגיה המקומית הוא הרבה מעבר לכלכלה נטו – מדובר בנכס לאומי ודיפלומטי. "ההייטק הישראלי, הוא מחזק את הדיפלומטיה הישראלית, הוא מחזק את הקשר בין ישראל למדינות אחרות", הוא מסביר.

"אני לא בטוח שהסכמי אברהם היו קורים אם לא היה את ההייטק הישראלי... אני חושב שזה בסך הכל חיזק את מערכת היחסים בין ארצות הברית לישראל. המשאב הטבעי הכי טוב של מדינת ישראל זה האנשים".

"היינו הראשונים לפתוח בחזרה"

כדי להבין מדוע אנבידיה זקוקה כל כך למרכז הפיתוח הישראלי, קריג מסביר את צוואר הבקבוק של מהפכת הבינה המלאכותית. מודלים כמו ChatGPT דורשים עשרות אלפי מעבדים גרפיים (GPUs) שיעבדו יחד. כאן נכנסת הטכנולוגיה שפותחה במקור ב"מלאנוקס" הישראלית.

קריג משווה זאת למערכת כבישים: "תדמיין מערכת כבישים עם המון פקקים, אי אפשר, כולם לא יכולים לדבר עם כולם בבת אחת. אנחנו בעצם מנתבים את הרשת בצורה מאוד מאוד חכמה, אם הנטוורק לא יעיל, אתה יכול להגיע למצב שבעשרת אלפים GPUs, ה-efficiency זה אלפיים. אנבידיה עשתה את זה עם הנטוורק שמבוסס על מלאנוקס".

האמון של אנבידיה בישראל מתבטא לא רק בקמפוס העתידי בצומת העמקים, אלא גם בהחלטה אסטרטגית לפתוח את מרכז הפיתוח בתל-חי מחדש בזמן המלחמה, ולקדם גיוון תעסוקתי של אוכלוסיות שלרוב ממודרות מההייטק.

"כמובן שסגרנו בזמן הלחימה... אבל היינו החברה הראשונה שפתחה בחזרה, ורוב החבר'ה שלנו פשוט חזרו, הם אוהבים את האזור", מספר קריג בגאווה, ומוסיף על שילוב החברה הערבית והחרדית: "פתחתו את ההאב בתוך זרזיר כדי לאפשר להם עבודה... יש לנו כמובן מהנדסות ומהנדסים חרדים וחרדיות ויהודים וערבים ודרוזים".