חברת דירוג האשראי הגדולה והחשובה בעולם, S&P פרסמה את הערכת הסיכון החדשה שלה למערכת הבנקאית בישראל ומההערכה הזו ניתן ללמוד כיצד חברת הדירוג רואה את ההתפתחות של הכלכלה הישראלית.
"ישראל מתמודדת עם סיכונים גיאופוליטיים וביטחוניים מוגברים" כותבים ב-S&P למשקיעים וממשיכים כי "בהיעדר הסלמה צבאית משמעותית מחודשת, S&P מעריכה כי צמיחת התמ"ג תתאושש באופן משמעותי במחצית השנייה של 2026 ותגיע ל-5.9% בשנה הבאה, ולאחר מכן תישאר נמוכה מרמת הצמיחה שאפיינה את התקופה שלפני המלחמה".
באשר למערכת הבנקאית כותבים ב-S&P כי לא חלה התדרדרות באיכות תיק האשראי של הבנקים הודות לתמיכה ממשלתית משמעותית ומקורות מימון מגווונים.
"ענף הבנייה והנדל"ן בישראל, המהווה כ-21% מתיקי האשראי של הבנקים, נותר אחד הענפים הפגיעים ביותר בשל עלויות שירות חוב גבוהות, מגבלות בהיצע עובדים ורמות מחירים גבוהות. גם ענפי התיירות והעסקים הקטנים פגיעים.
"בהיעדר הסלמה צבאית מחודשת, אנו צופים כי הפסדי האשראי יישארו מוגבלים ויעמדו על כ-20-25 נקודות בסיס בשנים 2028-2026, לעומת ממוצע נמוך של 15 נקודות בסיס בשנים 2025-2024, בין היתר הודות להתאוששות כלכלית צפויה ולהפרשות כלליות משמעותיות בגין הפסדי אשראי שבוצעו בשנים האחרונות".
S&P חולקת שבחים לבנק ישראל ולפיקוח על הבנקים. החברה סבורה כי בסיס מימון מגוון והגישה הפרואקטיבית של המפקח על הבנקים תומכים במערכת הבנקאית.
"המערכת נהנית מפרופיל מימון חזק, המבוסס ברובו על מקורות מקומיים, ויתרות חיוביות במט"ח, המספקות כרית ביטחון בסביבה מאתגרת. הגישה של הבנקים למימון קמעונאי מקומי נותרה חזקה גם בשלבים האינטנסיביים של המלחמה בשנתיים וחצי האחרונות. פיקוח רגולטורי זהיר מפחית במידה מסוימת את סיכוני הריכוזיות והסיכונים הגיאופוליטיים.
"רווחיות הבנקים תיתמך בצמיחה חזקה באשראי וביוזמות להתייעלות וצמצום עלויות. עם זאת, התחרות נותרה גבוהה ומגבילה את המרווחים ואת העמלות".
ב-S&P מציינם בניתוח המעודכן לכלכלה הישראלית כי "מבנה הכלכלה הישראלית, הנשען על יצוא שירותי היי-טק ושיעור גבוה של עובדים היכולים לעבוד מהבית, ריכך את השפעת השיבושים על רקע המצב הביטחוני במהלך השנתיים וחצי האחרונות של המלחמה. בהנחה שהמלחמה באזור לא תסלים מחדש, אנו מצפים כי הכלכלה הישראלית תחל להתאושש החל מהמחצית השנייה של 2026.
"אנו מעריכים כי הצמיחה של ישראל תתאושש בעוצמה במחצית השנייה של 2026 ותגיע ל-5.9% בשנה הבאה, עם התחזקות אמון הצרכנים והעסקים וירידה בגיוס חיילי המילואים, שתקל על מגבלות היצע העבודה.
"אנו צופים כי הצמיחה של ישראל תיוותר, ככל הנראה, מתחת לרמות שלפני המלחמה, ותעמוד על כ-3.5% בממוצע בשנים 2029-2028. זאת בשל ההשפעות המתמשכות של המלחמה.
"מגבלות היצע העבודה צפויות להימשך, שכן מספר גבוה יותר של עובדים מגויסים צפוי להישאר בשירות צבאי בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה, ועובדים פלסטינים שהועסקו בעבר בענף הבנייה, המהווה 5% מהתמ"ג ,מוחלפים רק באופן חלקי על ידי עובדים זרים.ההוצאה הביטחונית וההוצאה הקשורה לביטחון יישארו גבוהות יותר מאשר לפני המלחמה".
באשר לסיכונים של ה מערכת הבנקאית בישראל, כותבים האנליסטים של S&P כי "המערכת הבנקאית בישראל חשופה במידה גבוהה לסיכוני סייבר, בעיקר בשל הסיכון הגיאופוליטי הגבוה. עם זאת, בנק ישראל והמערכת הבנקאית הוכיחו לאורך זמן יכולת חזקה בניהול סיכון זה. בנק ישראל היה בין הרגולטורים הראשונים שביצעו מבחני קיצון בתחום הסייבר בשנת 2019, אך תוצאותיהם לא פורסמו לציבור.
"רמת השקיפות במערכת הבנקאית בישראל נאותה. הדיווח הרבעוני מקיף, מדויק ושקוף, ותקני הדיווח הכספי מבוססים על שילוב לא שגרתי של תקנים ישראליים, עקרונות חשבונאיים מקובלים בארה״ב ותקני דיווח כספי בינלאומיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
