"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עד עשרות אלפי שקלים: הקנס שעסקים ישלמו על רמאות בעסקה טלפונית

חוק חדש שעבר הלילה יאפשר הטלת קנס של כמעט 15 אלף שקל לעסק שביצע עסקת מכירה טלפונית, לא שמר את ההקלטה ולא מסר אותה בחינם ללקוח • "יחסוך לציבור סכומי עתק שהולכים לנוכלים מדי שנה, ויעודד תחרות על איכות השירות לצרכן"

,עודכן
0השמעה
מוקד טלפוני. צילום: רוני שיצר (אילוסטרציה)

מהפיכה צרכנית, לא פחות, עברה הלילה בכנסת. והיא אומרת כך: כל עסק שעושה שיחת מכירה טלפונית ללקוח יהיה חייב להקליט את השיחה, לשמור אותה במשך שנתיים ולמסור אותה ללקוח בחינם ולפני דרישתו. אם העסק לא יעשה כן, הוא ייקנס ב-15 אלף שקל. את הצעה החוק יזמה והובילה חברת הכנסת מירב כהן.

למרות שהחוק נועד לאפשר התמודדות טובה יותר עם נוכלים, הוא טומן בחובו בשורה צרכנית גדולה הרבה יותר. בשיחות מכירה טלפוניות ננקטות שיטות מכירה אגרסיביות מאוד שלא פעם גובלות בהונאת צרכנים. אם הלקוח לא הקליט את השיחה, היא לא תימסר אליו מטעם החברה כך.

חברת הכנסת מירב כהן,צילום: ערוץ הכנסת

אם הלקוח יבקש לבטל את העסקה או יטען שסופק לו מוצר שונה ממה שהובטח לו, הרי שלא ניתן להוכיח את זה וזה הופך להיות מצב של "מילה נגד מילה" - סיטואציה שמנוצלת גם על ידי נוכלים ומייצרת כשלים צרכניים לא מבוטלים.

החוק החדש מוביל למהפכה וסדר בתהליכים האלה, וקובע כי גרסת הצרכן תתקבל בבית המשפט כנכונה אם העסק לא ימסור הקלטה. חקיקתו היא למעשה תיקון 73 לחוק הגנת הצרכן, שיזמה ח"כ מירב כהן, ותביא למצב בו ללקוח יש הוכחה בידיו לרמאות שננקטה כלפיו.

על פי נתוני הרשות להגנת הצרכן, אומדן הנזק הכלכלי מ"העוקץ הפיננסי" עומד על למעלה מחצי מיליארד שקל בשנה, כשאחוז הפגיעות הגבוה ביותר הוא בקרב אזרחים בני 65 ומעלה.

"מדובר במהפכה צרכנית שתחזיר את הכוח לידיים של הציבור", אמרה ח"כ כהן והוסיפה כי "החוק החדש יחסוך לציבור סכומי עתק שהולכים לנוכלים מדי שנה ויעודד תחרות על איכות השירות לצרכן. ליוויתי אלפי מקרים של עושק טלפוני, במיוחד בקרב זקנים ואוכלוסיות מוחלשות. לא פעם היו עוסקים שהרשו לעצמם לעשות שימוש ציני בגיל הלקוח בטענה שיש לו בעיות זיכרון.

"במקרים שטיפלתי בהם אישית פגשתי אנשים שלא רק שנגזל מהם כספם, גם ביטחונם העצמי וכבודם נגזלו. החוק הזה יטיב עם הצרכנים, יטיב עם העסקים ההוגנים ויקשה אך ורק על הנוכלים. אני שמחה לבשר שישראל הצטרפה היום לשורה של מדינות מתוקנות העומדות בחזית החקיקה הצרכנית בעולם".

לפי החוק, בעסקאות שמעל 750 שקל יחויבו עסקים להקליט את השיחה, ליידע את הצרכן בתחילתה שהיא מוקלטת ושהוא רשאי לבקש אותה, לשמור אותה שנתיים ולהנגיש אותה בחינם תוך 10 ימי עסקים, לצרכן ולרגולטור במקרה של חקירה.

הוא יחול על מגוון רחב של ענפים מועדים לפורענות, בהם שיפור דירוג אשראי, החזרי מס, תיווך להלוואות, מימוש זכויות, ייעוץ משכנתאות ומכירת מוצרים בטלמרקטינג. בנוסף, בשינוי תקדימי, הוא כולל תיקונים לחוקי הפיקוח הפיננסי כך שחובת ההקלטה תחול גם על בנקים, סוכנויות ביטוח, יועצים פנסיוניים וחברות אשראי ומרחיב לראשונה את הגנת הצרכן אל השוק הפיננסי.

עוסק שלא הקליט את השיחה, לא יידע את הצרכן, לא שמר את ההקלטה שנתיים, לא מסר אותה במועד או גבה עליה תשלום בניגוד לתקנות, יהיה חשוף לקנס של 14,750 שקל, ובתאגיד 26,500 שקל - לכל מקרה. החוק גם צופה פני עתיד ומאפשר לשר הכלכלה ולשר האוצר להחיל את החובה על אמצעי תקשורת נוספים כמו צ'אטבוטים, באישור ועדת הכלכלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר