בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר היום (חמישי) לנהל תביעה ייצוגית נגד רשת מועדוני הכושר הולמס פלייס, לאחר שקבע כי קיימת אפשרות סבירה שהרשת לא גילתה ללקוחותיה באופן מספק כי דמי המנוי החודשיים צמודים למדד המחירים לצרכן. מה שאומר שמחיר המנוי של הלקוחות התעדכן - והלקוחות בכלל אל ידעו מזה.
הבקשה הוגשה על ידי מנוי מסניף שבעת הכוכבים בהרצליה, באמצעות עורכי הדין ארנון גרפי ושי חן. לטענתו, בעת שהצטרף למועדון בשנת 2022 חתם על הסכם לפיו דמי המנוי יעמדו על 239 שקלים, אך בהמשך הבחין כי הסכום עולה בהדרגה - מבלי שסוכם עמו על כך מראש. לדבריו, בפברואר 2024 חויב ב-245.32 שקלים, ובפברואר 2025 כבר ב-255.66 שקלים, כאשר בסך הכול נגבו ממנו כ-156 שקלים מעבר למחיר המקורי.
לטענת התובע, רק לאחר שפנה לרשת התברר לו כי העלאות המחיר נובעות מהצמדה למדד המחירים לצרכן. לדבריו, תנאי מהותי זה לא הופיע בהסכם שעליו חתם, אלא לכל היותר בתקנון - שלטענתו אינו המקום הראוי להצגת סעיף כה משמעותי.
עוד צוין כי בעקבות פנייתו שינתה הרשת את טפסי ההצטרפות, והוסיפה בהם בהמשך התייחסות מפורשת להצמדה.
התביעה מייחסת להולמס פלייס שורה של הפרות, ובהן הטעיה, הפרת חובת גילוי, רשלנות והתעשרות שלא כדין, וטוענת לנזק מצטבר של יותר מ-2.5 מיליון שקלים לחברי הקבוצה.
מנגד, ברשת דחו את הטענות וטענו כי הלקוחות מיודעים על הצמדת המחיר כבר במעמד ההצטרפות, וכי הסעיף הופיע בתקנון שהוא חלק בלתי נפרד מההתקשרות. עוד ציינו כי כבר באוגוסט 2022 עודכנו טפסי ההצטרפות כך שההצמדה הופיעה בהם באופן מפורש, ולכן גם אם היה פגם - הוא תוקן זמן רב לפני הגשת הבקשה.
עוד טענה הרשת כי המחלוקת, אם קיימת, מוגבלת לתקופה שבין פברואר 2021 לאוגוסט 2022, והדגישה כי אין היגיון בכך שמנוי ארוך טווח ישלם מחיר קבוע לאורך שנים ללא מנגנון עדכון. בנוסף ציינה כי התובע המשיך במנוי גם לאחר שהבחין בעליית המחיר.
השופטת הדסה אסיף קיבלה את הבקשה וקבעה כי בשלב זה אין צורך להכריע בטענות לגופן, אלא לבחון האם קיימת אפשרות סבירה שהתביעה תוכרע לטובת חברי הקבוצה. לדבריה, אין מחלוקת כי הרשת שינתה בהמשך את טפסי ההצטרפות והוסיפה בהם אזכור מפורש להצמדה למדד.
בית המשפט ציין כי השאלה המרכזית שתתברר היא האם בתקופה שקדמה לשינוי עמדה הרשת בחובת הגילוי לפי חוק הגנת הצרכן, או שהיה עליה להציג את מנגנון ההצמדה באופן ברור ובולט כבר בטופס ההצטרפות עצמו.
השופטת הדגישה כי חוק הגנת הצרכן נועד לצמצם פערי מידע בין עסקים לצרכנים, וכי חובת הגילוי כוללת גם מידע מהותי שלא נמסר. לדבריה, מחיר העסקה ותנאי התשלום הם מהפרטים המרכזיים עבור כל צרכן.
בסיכומו של דבר נקבע כי קיימת תשתית ראשונית המצדיקה בירור של התביעה במסגרת ייצוגית. ההליך ימשיך להתנהל בשם קבוצת הלקוחות הרלוונטית, ובמסגרתו ייבחנו לעומק טענות הצדדים והאם נגרם נזק המזכה בפיצוי.
מהולמס פלייס נמסר: "הנושא נמצא בהליך משפטי בבית המשפט ואין באפשרותנו להתייחס או להגיב בשלב זה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו