המדד ללא שינוי: המוצרים שהתייקרו - והצניחה במחירי הדיור

בהתאם לתחזיות המוקדמות: מדד המחירים לצרכן לחודש יוני נותר ללא שינוי.

קצב האינפלציה השנתי עומד על 1.6%, עמוק בתוך יעד יציבות המחירים של בנק ישראל - ואלה חדשות טובות. עליות מחירים בולטות נרשמו במחירי התרבות והבידור שעלו ב-1%, מחירי הדיור שעלו ב-0.7% ומחירי מזון שעלו ב-0.4%.

מנגד, נרשמו ירידות מחירים של ירקות ופירות טריים שהמחירים שלהם ירדו ב-5.2%, מחירי ההלבשה וההנעלה ירדו ב-2.7%, מחירי התחבורה ירדו ב-0.7% ומחירי הריהוט והציוד לבית ירדו ב-0.5.

מחירי הדירות ירדו בחודשים אפריל ומאי ב-1%, וזאת בהשוואה לרמות המחירים בחודשים פברואר ומארס. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, הרי שמדד מחירי הדירות ירדו ב-2% וזה יותר מהכל משקף את ההשפעה של הריבית הגבוהה על שוק הנדל״ן.

כאן צריך לזכור ששוק הנדל״ן רגיש מאוד לריבית: ריבית גבוהה מייקרת את עלויות המימון לקבלנים - שמצידם מנסים ״לגלגל״ את העלייה בהוצאות על הלקוחות. גם אלה סובלים מעליית הריבית על המשכנתאות, ולכן בשוליים רואים שיותר אנשים לא עוברים חיתום - ולכן כלל לא מקבלים משכנתא מהבנק. כך, התשלום החודשי מכביד כל-כך עד שאנשים או נמנעים מלקחת משכנתאות.

נתון נוסף שמפרסמת הערב הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמד שירידות המחירים הגדולות ביותר היו של דירות בתל אביב, שם המחירים ירדו ב-2.3%. בירושלים ירדו המחירים ב-1.8%, בחיפה המחירים ירדו ב-0.5%, בצפון המחירים ירדו ב-0.3% ובאזורי המרכז והדרום המחירים נותרו ללא שינוי.

הסיכונים שנותרו ברקע

למרות האופטימיות המקומית, שני סיכונים מרכזיים ממשיכים להטריד את קובעי המדיניות: הראשון טמון בחילופי המהלומות בין ארה"ב לאיראן, שהקפיצו את מחיר חבית נפט מעבר ל-80 דולר. המשך המתיחות עלול לשבש את שרשראות האספקה העולמיות ולהחזיר את הלחצים לעליות מחירים. עם זאת, ישראל מוגנת חלקית בזכות העובדה שהחשמל המקומי מיוצר ממאגרי גז ישראליים (תמר, לוויתן וכריש) ולא מנפט.

השני נמצא בדרישת מערכת הביטחון לתוספת של 25 מיליארד שקלים, פער שטרם נסגר מול משרד האוצר. התלקחות ביטחונית עלולה להקטין את גביית המסים של המדינה ובמקביל להגדיל את ההוצאות הצבאיות.