הממשלה תצביע היום (שלישי) על תוכנית הסיוע לתעשיית ההייטק בהיקף כספי של 1.6 מיליארד שקל - כך נודע ל״היום״.
התוכנית שנהגתה במשרד האוצר היא למעשה סיוע בהיקף לא מבוטל לתעשיית ההייטק והיצואנים. סיוע שנועד לעזור לתעשייה לבצע את הטרנספורמציה המתבקשת בעקבות התחזקות השקל בחודשים האחרונים.
נכון לעכשיו הדולר חזר אמנם להיסחר מעל רמת ה-3 שקלים אבל עדיין, תנאי הרקע של הכלכלה הישראלית מושכים לכיוון התחזקות השקל כך שמדובר בעניין של זמן עד שהדולר יחזור להיסחר מתחת לרמה הזו.
באופן עקרוני התחזקות השקל גרמה לעלייה בהוצאות של תעשיית ההייטק בעיקר על שכר, בשיעור של 30%, רמה שלתעשיה קשה מאוד להתמודד איתה בתחרות העולמית על מוחות ועל הקמת מרכזי פיתוח ברחבי העולם.
באוצר כמו גם בבנק ישראל מעריכים שהדרך הנכונה להתמודד עם השינוי הטקטוני הזה באמצעות טרנפורמציה של הענף שכוללת השקעה במעבר שישמר את היתרון התחרותי של ישראל, דהיינו בעיקר תמיכה בשלבים המוקדמים של סטארטאפים והשקעה בהטמעת מערכות מבוססות בינה מלאכותית במקום בו עדיין התהליכים האלה לא התחילו להבשיל.
את התוכנית של האוצר שתעלה להצבעה היום צריך לחלק לכמה חלקים. החלק הראשון הוא הסיוע המיידי בהיקף של 1.6 מיליארד שקל שיופנה בעיקר לעולמות המדען הראשי שיאפשר במקביל להשקעה פרטית לשמר את שלב ההרצה של סטארטאפים בישראל כך שלמעשה על כל דולר שמשקיעים יעבירו לסטארטפ בישראל, המדינה תשקיע עוד שקל עד שהסטארטאפ יבשיל למוצר אמיתי.
החלק השני של התוכנית כולל הטמעה של מערכות מבוססות בינה מלאכותית והטמעה של מערכות שישפרו את הפיריון בחברות ועסקים פעילים. על פי הרעיון, המדינה תתמרץ חברות (ויש לא מעט כאלה) שעדיין עושה שימוש במתכנתים כדי לכתוב שורות קוד, כדי להעביר את התהליך הזה לעירוב שימושים, כלומר להכניס מערכות מבוססות בינה מלאכותית במקביל לשימוש במתכנתים. בפועל החברות ישפרו את כושר התחרות שלהן, אבל יווצר להם עודף כוח אדם שככל הנראה ימצא את עצמו מחוץ למערכות האלה.
באופן תיאורטי עודפי כוח האדם האלה אמורים למצוא את עצמם בעולמות הסטארטאפים, התעשיות הביטחוניות שמשוועות לכוח אדם ולמערכת החינוך וזה מביא אותנו לשלב השלישי בתוכנית של האוצר. כאן אמורה לקום ועדה בין משרדית שמצד אחד אמורה לקבל החלטות כיצד להשביח את כוח האדם בישראל ולהתאים אותו למציאות המשתנה ומהצד השני איך להסיט כוח אדם איכותי מתעשיית ההייטק בה הם מתייתרים למקומות עבודה בה הם נדרשים - בעיקר במערכת החינוך.
חלק נוסף בתוכנית עוסק ביצואנים שנחשבים ל"תעשייה הכבדה". כאן יש ניסיון לתמרץ את התעשייה הזו בשני אופנים.
האופן הראשון הוא באמצעות פחת מואץ אליו יופנו 360 מיליון שקל, מה שאמור לשחרר לחץ בעולמות תזרימי המזומנים (פחת מואץ משמעותו תשלום מופחת של מס הכנסה מה שמותיר יותר כסף בחברות אבל מדובר בפעולה קצרת טווח שאורכת כמה שנים בודדות). הדרך השנייה היא לעודד באמצעות מענקים של מכון היצוא התאמה של מיכון מתקדם יותר של התעשיה כך שלמעשה פיריון החברות יגדל וככה הם יוכלו להתחרות בצורה טובה יותר ברחבי העולם.
כך או אחרת, התוכנית של האוצר אמנם תעלה להצבעה היום וככל הנראה גם תאושר אבל היא לא פותרת את הבעיה המבנית של הכלכלה הישראלית שסובלת כרגע מנחיתות בכל הנוגע לעולמות הבינה המלאכותית וההשפעות המרחיקות לכת שלה, אבל מדובר בפיתרון זמני שיאפשר לממשלה הבאה להיכנס עמוק יותר לעובי הקורה ולנסות לפחות לפתור את הבעיה המבנית של הכלכלה הישראלית.
בכך ישלים סמוטריץ' את המהלך שהגה לפני כחודש וחצי אז הקים את צוות של בכירי האוצר שעסקו בנושא וגיבשו את שורת ההטבות להייטק. בצוות היו חברים: הממונה על התקציבים מהרן פרוזנפר, החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו, הכלכלן הראשי שמואל אברמזון, מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', הממונה על רשות שוק ההון עמית גל, דובר משרד האוצר יהודה עמרני, מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין, והיועץ הכלכלי לשר האוצר נתן נהוראי שהוביל את עבודת הצוות ומרכז את תחום ההייטק בלשכת שר האוצר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו