"אני מאוד מאמין בלרדת לשטח, אף שזה גוזל זמן, אבל אין טוב ממראה עיניים", כך מצהיר ישראל אוזן (40), מנכ"ל משרד הפנים, בראיון מיוחד ל"יהיום".
אוזן נכנס לתפקידו המורכב מייד לאחר מבצע "עם כלביא", בתקופה שבה כבר הוטמעו במערכת לקחים רבים מהסבבים הקודמים. עם התובנות הללו הוא החל להוביל את המשרד אל תוך מערכת "שאגת הארי". הוא ראה מקרוב את רצף המשברים שעיצבו את האירועים, ואיתם ניסח את המסקנות החדשות. "השוק המרכזי היה כמובן ב־7 באוקטובר", הוא משחזר, "כל האנשים שסביבי היו בהלם טוטאלי ולקח זמן לאסוף אותם".
האירועים במהלך מבצע "שאגת הארי" לא דמו למה שהכירו במשרד ממבצע "עם כלביא". מי שנפגעו במבצע הראשון היו בעיקר רשויות חזקות, אך הפעם התמונה היתה שונה לחלוטין. האירוע שהותיר באוזן חותם גדול התרחש בבית שמש. הוא הגיע לאתר הנפילה, שם פגש את ראש העיר במכנסיים קרועים בגלל טיפוס על גדרות. מסביב כאוס. "העובדים שלי אמרו לי שהם לא יודעים מה לעשות", מספר אוזן, "היתה שם אוכלוסייה מאוד חלשה, והמערכת העירונית כולה היתה בחוסר אונים".
הוא הבין שישנן רשויות שצריכות את המשרד במענה מיידי ודחוף. מעבר לסיוע הכספי המהיר, הוחלט במשרד הפנים להביא כוח אדם מיומן שייכנס לרשויות שספגו פגיעות, כדי לעזור להן לתפעל את האירוע בימים הראשונים והקריטיים. אוזן ירד לשטח בכל נפילה ונפילה. בעיניו, היתה חשיבות לתת מענה מיידי, להוביל לפתיחת חסמים רגולטוריים ובעיקר להעניק לאנשים את התחושה שהמדינה נמצאת איתם.
"עד היום אנחנו מלווים את הרשויות שספגו מכה ופינו מספר משמעותי של תושבים", הוא אומר, "אחד הלקחים שלמדנו מהסבבים הקודמים זה להגיע מוכנים מראש עם החלטות ממשלה ותקציבים ייעודיים".
את התפקיד הזה הוא מבצע בסיטואציה יוצאת דופן: הוא מנכ"ל הפועל ללא שר ממונה. "זה דבר מאוד מורכב. היום אני צריך גם לגזור סרטים, גם לגבש מדיניות וגם לטפל בשטח".
המסלול לצמרת
משרד הפנים אחראי באופן שוטף על תקצוב וסיוע לרשויות בצפון ובדרום. כעת, פועלים במשרד לייצור עוגנים כלכליים ארוכי־טווח לרשויות, מתוך הבנה שבקרוב הרשות המקומית תצטרך "לזרוק את הקביים" ולהתחיל להתנהל עצמאית. לתת דגים בלי חכות, לתפיסתו של אוזן, זה פשוט לא נכון.
בתחום הכלכלה המוניציפלית, נקודת המוצא הבעייתית היא שהתושב הוא תמיד גירעוני, ורשות שמבוססת אך ורק על תושבים תישאר חלשה. למשרד הפנים ישנם כלים לייצור איזון, כמו הוועדות הגיאוגרפיות, שבסמכותן להעביר שטח מרשות אחת לאחרת, במטרה לאפשר לרשות הקולטת להשתמש בשטח לצורכי דיור או תעסוקה מניבת הכנסה. אוזן מודה שלא מדובר בתהליך קל, אך מדגיש כי התהליך נעשה בשיתוף פעולה ובהבנה.
כלי נוסף בארגז הכלים של המשרד הוא חלוקת הכנסות מאזורים מניבים. המשרד לוקח אזור בעל פוטנציאל ומחלק את רווחיו; כך למשל סוכם בעבר כי נתב"ג, שלא תרם בעבר את חלקו למאמץ הלאומי בהקשר של ארנונה, יעביר 100 מיליון שקלים לרשויות הסמוכות אליו.
אוזן החל את דרכו בצמרת הניהולית כמנכ"ל משרד העבודה כבר בגיל 37. "צמחתי בבית המדרש של אריה דרעי, התחלתי כיועץ שלו ולאחר מכן כראש המטה שלו. לעבוד עם אדם שגדלת עליו כגיבור הילדות שלך, זה דבר מאוד מיוחד", הוא מספר.
המסלול של אוזן לצמרת השירות הציבורי לא היה מובן מאליו. הוא גדל בירושלים והתחנך בחינוך חרדי־ליטאי "הארד קור", כמעט ללא לימודי ליבה. הוא למד בישיבה קטנה ובישיבה גדולה, ורק לאחר הולדת בתו הבכורה יצא לשרת בשירות אזרחי, שבמסגרתו עשה שנתיים במכון פוע"ה ושנה וחצי בעמותת "עלי שיח". בגיל 25 הוא יצא לראשונה לאקדמיה והתחיל כמעט מאפס.
בימים הראשונים שלו במשרד הפנים, הוא סקר את פעילות המשרד מזווית הראייה של המנכ"ל, והדבר הראשון שזיהה אצל העובדים היה חסרונו של הברק בעיניים. "יש משהו מאוד שוחק בעבודה הממשלתית", הוא מסביר, "הרוטינה הזו, לספק מענה ל־259 רשויות מקומיות שכל אחת והדרישות שלה, היא משימה כמעט בלתי אפשרית. הבנתי שאני צריך לעשות שינוי משמעותי כדי לפתוח צווארי בקבוק".
בעקבות זאת הכריז אוזן על השנה הזו כ"שנת השירות" ושיפור היחס ללקוחות הקצה, שהם הרשויות המקומיות, ובעוד כחודש יציג המשרד את התוצרים לרשויות. "זה לא יפתור את כל הבעיות", הוא מבהיר, "אבל החזון הוא שהם יעלו לירושלים רק כדי לטייל, לא בשביל לקבל אישורים ותיעדוף".
"האירוע ששינה אותי"
התפיסה הניהולית של אוזן התעצבה גם מתוך סיפורים קטנים שפגש בשטח לאחר 7 באוקטובר, כשרדף אחר פתרונות למשבר כוח האדם שפקד את המדינה. באחד המפעלים בעוטף עזה, העוסק באריזת ירקות חתוכים, פנה אליו מנהל המפעל, הצביע על קונטיינר ואמר לו שבתוכו יש כרוב סגול. אותו מנהל, תושב העוטף, הבין תוך כדי השבת השחורה שמעבר לכל הזוועות מסביב, גם השדה של הכרוב הסגול נשרף. כבר במוצאי השבת הוא מיהר להזמין כרוב סגול חלופי ממדינה באירופה.
"הסיפור הזה מלווה אותי עד היום", משתף אוזן, "ביום שבו אנחנו בשירות הציבורי נבין שאנחנו צריכים לטפל בבעיות שיצוצו בעוד חודש, השירות הציבורי ישתנה לחלוטין. לצערי, אנחנו עסוקים הרבה בכיבוי שריפות, ואנחנו צריכים להתכונן לאירוע הבא, להגיע מוכנים".
בראייתו, משרד הפנים מתפקד בפועל כמיני־ממשלה: הוא אחראי על כל הרשויות המקומיות ומשמש רגולטור שלהן כמעט בכל ההיבטים, החל מאישור התקציבים והתקצוב השוטף, ועד לרגולציה של כוח אדם. מטרת המשרד וייעודו הם להעצים את הרשויות המקומיות ולתת להן כלים להיות עצמאיות. כחלק מכך, המשרד צפוי להכריז בקרוב על עוד 45 רשויות שיוגדרו כרשויות יציבות.
אוזן מזהה התבגרות משמעותית של השלטון המקומי, ומצביע על צמיחה מרשויות חלשות המנוהלות על ידי ועדות קרואות, לרשויות יציבות שניתן להוריד מהן רגולציה. הרמה הגבוהה ביותר של רשות היא סטטוס של "רשות איתנה", ולאוזן יש שאיפה ברורה בנושא: "החלום שלי הוא שתהיה רשות איתנה חרדית ורשות איתנה ערבית. יבוא יום וזה יקרה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו