הסיכון עולה, רף הפאניקה לא: למה השווקים לא נבהלים מהמתיחות במפרץ?

ההתחממות במפרץ הפרסי לא עושה טוב לכלכלה, בטח לא בטווח הקצר. אנחנו מדברים על ירידות בבורסות, עלייה במחירי הנפט, עלייה בתשואות האג"ח והתחזקות של הדולר. לכל אלה יש השלכות מקפיאות על הכלכלה הישראלית, אבל נשאלת השאלה למה הבורסה לא קורסת ממש.

התשובה לכך מחולקת לכמה חלקים. בפעם הראשונה אנחנו מדברים על "מדרג התחממות" המצב ואנחנו נמצאים כרגע, לפחות לפי ההערכות, בחלק הנמוך של המדרג, מה שמאפשר לייצר את הפרשנות הבאה: האיראנים עושים שריר, האמריקנים מחזירים בשריר משלהם, וכולם מבינים שכדאי לחזור לשולחן המו"מ רציניים יותר ולהגיע להסכם בר־קיימא.

התשובה השנייה לשאלה למה השווקים לא מתפרקים נמצאת בניתוח שעשה יוסי לוי, מנכ"ל בית ההשקעות מור לא מזמן. ההערכה של לוי היא שסגירת המלחמה עם איראן בהסכם כמו שהתגבש לא רק שלא משנה את מצבה הגיאו־אסטרטגי של ישראל לטובה, אלא אפילו מרעה אותו. זה אומר שהרבה מאוד כסף יילך לתקציב הביטחון בעשור הקרוב, עד כדי כך שהתקציב הזה עלול לשתק את הכלכלה. אבל אם האמריקנים מצליחים לשפר את ההסכם, גם אם במהלך צבאי, הרי שהסיפור הזה, לטווח הארוך, משתנה לטובה ולכן יש משמעות לדרך שבה מסתכלים על הדברים.

המשקיעים נזהרים

נתון נוסף שיש לשים אליו לב אינו לוקח בחשבון התערבות ישראלית בהתגוששות נוספת של ארה"ב ואיראן. אבל התרחיש הזה נזיל, שכן מהר מאוד ישראל יכולה למצוא את עצמה בלב האירוע, וזה, לפחות לפי בנק ישראל, משנה את תחזיות האינפלציה והריבית ומעלה את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה אל מעבר ל־2%, וזה כבר לא טוב.

בטווח הארוך, אם מערכה כזו תצליח - שוב אנחנו נמצאים במקום טוב יותר, גיאו־אסטרטגי. ולכן, כרגע לפחות ניכרת העלייה בסיכון בשווקים אבל גם ניכרת הזהירות של המשקיעים שלא ממהרים לברוח מהשוק.