"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

הסיכון עולה, רף הפאניקה לא: למה השווקים לא נבהלים מהמתיחות במפרץ?

ההסלמה בין ארה"ב לאיראן כבר מורגשת בירידות בבורסות, בעליית מחירי הנפט ובהתחזקות הדולר, אך המשקיעים עדיין לא ממהרים לברוח • הסיבה: ההערכה שמדובר בשלב מוגבל של העימות, לצד תקווה להסכם שישפר את היציבות האזורית בטווח הארוך

,עודכן
0השמעה
טראמפ וקאליבאף על רקע מתקן נפט באיראן. צילום: רויטרס, AP

ההתחממות במפרץ הפרסי לא עושה טוב לכלכלה, בטח לא בטווח הקצר. אנחנו מדברים על ירידות בבורסות, עלייה במחירי הנפט, עלייה בתשואות האג"ח והתחזקות של הדולר. לכל אלה יש השלכות מקפיאות על הכלכלה הישראלית, אבל נשאלת השאלה למה הבורסה לא קורסת ממש.

התשובה לכך מחולקת לכמה חלקים. בפעם הראשונה אנחנו מדברים על "מדרג התחממות" המצב ואנחנו נמצאים כרגע, לפחות לפי ההערכות, בחלק הנמוך של המדרג, מה שמאפשר לייצר את הפרשנות הבאה: האיראנים עושים שריר, האמריקנים מחזירים בשריר משלהם, וכולם מבינים שכדאי לחזור לשולחן המו"מ רציניים יותר ולהגיע להסכם בר־קיימא.

התשובה השנייה לשאלה למה השווקים לא מתפרקים נמצאת בניתוח שעשה יוסי לוי, מנכ"ל בית ההשקעות מור לא מזמן. ההערכה של לוי היא שסגירת המלחמה עם איראן בהסכם כמו שהתגבש לא רק שלא משנה את מצבה הגיאו־אסטרטגי של ישראל לטובה, אלא אפילו מרעה אותו. זה אומר שהרבה מאוד כסף יילך לתקציב הביטחון בעשור הקרוב, עד כדי כך שהתקציב הזה עלול לשתק את הכלכלה. אבל אם האמריקנים מצליחים לשפר את ההסכם, גם אם במהלך צבאי, הרי שהסיפור הזה, לטווח הארוך, משתנה לטובה ולכן יש משמעות לדרך שבה מסתכלים על הדברים.

המשקיעים נזהרים

נתון נוסף שיש לשים אליו לב אינו לוקח בחשבון התערבות ישראלית בהתגוששות נוספת של ארה"ב ואיראן. אבל התרחיש הזה נזיל, שכן מהר מאוד ישראל יכולה למצוא את עצמה בלב האירוע, וזה, לפחות לפי בנק ישראל, משנה את תחזיות האינפלציה והריבית ומעלה את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה אל מעבר ל־2%, וזה כבר לא טוב.

מסכים עם נתוני בורסה,צילום: אי.פי.אי

בטווח הארוך, אם מערכה כזו תצליח - שוב אנחנו נמצאים במקום טוב יותר, גיאו־אסטרטגי. ולכן, כרגע לפחות ניכרת העלייה בסיכון בשווקים אבל גם ניכרת הזהירות של המשקיעים שלא ממהרים לברוח מהשוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר