שנתיים לאחר פרוץ המלחמה, שוק העבודה הישראלי מפגין חוסן יחסי, אך מציג מגמות עומק משמעותיות. מדוח שוק העבודה השנתי של משרד העבודה המתפרסם היום (חמישי), עולה כי שיעור האבטלה נותר נמוך ברמה היסטורית של כ-3.5 אחוזים (וכ-3.2 אחוזים ללא החריגה במבצע ״עם כלביא״).
שיעור התעסוקה הכללי התייצב סביב 60.3 אחוזים - והוא עדיין נמוך מרמתו ערב המלחמה (61 אחוזים) - פער המיוחס בעיקר לירידה בתעסוקת צעירים בגילי 25-40 וביישובי הצפון.
ביקוש גבוה, קיפאון בשכר
לצד האבטלה הנמוכה, המשק סובל ממחסור חמור בידיים עובדות. במחצית השנייה של השנה החולפת עלה שיעור המשרות הפנויות בהתמדה והגיע בדצמבר ל-4.6 אחוזים, המהווים כ-152 אלף משרות פנויות, בעיקר בענפי הבינוי, האירוח, המסחר והשירותים.
עם זאת, הביקוש הגבוה לא תורגם לעליית שכר: השכר הריאלי הממוצע עלה ב-0.3 אחוזים בלבד. במשרד העבודה מסבירים את הקיפאון בירידת השכר במגזר הציבורי, בהתמתנות ענף ההייטק ובגידול בתעסוקה בענפים המאופיינים בשכר נמוך, אליהם נקלטו עובדים זרים רבים. מספר העובדים הזרים בישראל זינק במהירות מכ-150 אלף ערב המלחמה לכ-230 אלף ברבעון האחרון של השנה החולפת, מהלך שמסייע למחסור המיידי אך עלול, לפי הדוח, להאט את עליית השכר ולהגדיל את תלות המשק בכוח עבודה זר.
השפעות מהפכת הבינה המלאכותית
לאחר שנתיים של האטה, מספר המועסקים בהייטק חזר לצמוח והגיע לכ-405 אלף עובדים, אך קצב הצמיחה עדיין נמוך מבעבר. במקביל, מבנה הענף משתנה: תפקידי הליבה הטכנולוגיים גדלים, בעוד תפקידי מעטפת כמו שיווק ומינהלה מצטמצמים.
תפנית דרמטית נרשמה בשוק מפתחי התוכנה: לראשונה זה מעל לעשור, היחס בין מחפשי העבודה למשרות הפנויות עבר את רף ה-1, נתון המעיד כי המחסור המסורתי במפתחים התחלף בעודף של מחפשי עבודה. מנגד, הביקוש לעובדים בתחומי הבינה המלאכותית (AI) והנתונים זינק בכ-50 אחוזים. במשרד מעריכים כי האתגר המרכזי של העובדים הטכנולוגיים יהיה התאמת המיומנויות לדרישות החדשות, ולא חשש מאבטלה. השינוי כבר מורגש באקדמיה: חלה ירידה במספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון במחשוב, ומנגד עלייה בלומדים לתארים מתקדמים במדעי המחשב.
שיא בקרב נשים חרדיות וערביות
בתחום שילוב האוכלוסיות נרשמו מגמות מעורבות:
נשים חרדיות: שיעור התעסוקה הגיע ל-81 אחוזים - יעד הממשלה לשנת 2030 שהושג חמש שנים מוקדם מהצפוי.
נשים ערביות: נרשם שיא חדש של 48.6 אחוזים בתעסוקה, לעומת 41.9 אחוזים בשנת 2022.
גברים חרדים: נמשך הקיפאון העמוק, כאשר שיעור התעסוקה עומד על 53 אחוזים בלבד - כמעט ללא שינוי בעשור האחרון, ורחוק מיעדי הממשלה.
ביישובי הצפון המפונים, תמונת המצב מורכבת וקשה. שיעור התעסוקה הכללי באזורים אלו ירד ל-74 אחוזים (לעומת 77.6 אחוזים לפני המלחמה). הפגיעה החריפה ביותר נרשמה בקרב גברים בצפון, ששיעור התעסוקה שלהם צנח מ-79 אחוזים ל-64 אחוזים, בעיקר בשל הפגיעה הקשה בענפי התעשייה, החקלאות והבינוי באזור.
מנכ”ל משרד העבודה, רובי שמש, סיכם: "שוק העבודה שמר על יציבות למרות המציאות הביטחונית המורכבת. לצד אבטלה נמוכה, אנו מזהים שינויים מבניים משמעותיים ובהם השפעת הבינה המלאכותית והתרחבות העסקת עובדים זרים. האתגר שלנו הוא להתאים את רמת הידע וכישורי העובדים לעולם המשתנה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו