"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מה עומד מאחורי המהלך? בנק ישראל רכש יותר ממיליארד דולר ביוני
הרכישות בחודשים האחרונים הסתכמו בכמעט 2 מיליארד דולר • לפי ההערכות, ההתערבות לא נועדה להשפיע על שער החליפין אלא להבטיח את פעילותו התקינה של שוק המט"ח ולשחרר נזילות בתקופה של שיבושים במסחר.
שקלים ודולרים. צילום: GettyImages

מה עומד מאחורי המהלך? בנק ישראל רכש יותר ממיליארד דולר ביוני

הרכישות בחודשים האחרונים הסתכמו בכמעט 2 מיליארד דולר • לפי ההערכות, ההתערבות לא נועדה להשפיע על שער החליפין אלא להבטיח את פעילותו התקינה של שוק המט"ח ולשחרר נזילות בתקופה של שיבושים במסחר.

ניצן כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

בנק ישראל התערב במהלך חודש יוני במסחר בשוק המט"ח ורכש יותר ממיליארד דולר, כך עולה מנתונים שפורסמו היום. יחד עם הרכישות שבוצעו בחודש מאי, שהסתכמו בפחות ממיליארד דולר, רכש הבנק בחודשיים האחרונים קרוב ל-2 מיליארד דולר.

למרות ההתערבות, יתרות המט"ח של ישראל נותרו כמעט ללא שינוי והסתכמו בסוף חודש יוני ב-238.7 מיליארד דולר, שהם כ-37.2% מהתוצר. זאת, לאחר שלפני המלחמה עמדו היתרות על יותר מ-40% מהתוצר.

בבנק ישראל מסבירים כי במהלך החודש משכה הממשלה כ-700 מיליון דולר מיתרות המט"ח לצורך מימון רכש בחו"ל, ובמקביל רשם תיק ההשקעות של הבנק הפסד של כ-1.4 מיליארד דולר. שני הגורמים הללו קיזזו למעשה את השפעת הרכישות שביצע הבנק בשוק.

לפי ההערכות, ההתערבות לא נועדה להשפיע באופן משמעותי על שער החליפין. מחזור המסחר היומי בשוק המט"ח בישראל עומד על יותר מ-2 מיליארד דולר, ולכן רכישה של כמיליארד דולר לאורך חודש שלם אינה צפויה להשפיע באופן מהותי על שער הדולר.

המטרה המרכזית של ההתערבות הייתה, ככל הנראה, להבטיח את המשך הפעילות התקינה של השוק, לשפר את הנזילות ולמנוע שיבושים שעלולים היו ליצור תגובת שרשרת בשוק המט"ח. בכך ביקש בנק ישראל לשמור על יציבות המסחר בתקופה של תנודתיות גבוהה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...