בידיים של סמוטריץ': החלטה אחת מונעת מהמדינה להכניס מיליארדים

מדינת ישראל מתמודדת כיום עם אתגר כלכלי חסר תקדים. הוצאות הביטחון נמצאות ברמות שלא הכרנו במשך עשרות שנים, תקציבי השיקום, התקומה והפיצויים הולכים וגדלים, והגירעון הממשלתי ממשיך להתרחב.

מקבלי ההחלטות מחפשים מקורות הכנסה בכל מקום - באמצעות העלאות מסים, קיצוצים תקציביים והגדלת החוב הציבורי. אלא שלצד כל אלה קיים מקור הכנסה נוסף, זמין ומהיר יחסית, שרחוק מלמצות את הפוטנציאל הגלום בו: כספים והכנסות שלא דווחו לרשויות המס.

מתקוות גדולות למפח נפש

על רקע זה, החלטת רשות המסים לחדש את נוהל "גילוי מרצון" באוגוסט 2025 הייתה צעד מבורך, נכון והגיוני. הרעיון מאחורי הנוהל, שכבר פעל בהצלחה גדולה בין השנים 2005-2019, פשוט: לאפשר לאזרחים המחזיקים בכספים או בנכסים שלא דווחו להסדיר את ענייניהם מול המדינה, לשלם לרשויות את המס המגיע וליהנות מחסינות מפני הליך פלילי.

המהלך התקבל בשמחה, תוך תחושה שכולם יצאו נשכרים: המדינה תוכל להכניס מיליארדי שקלים ולחסוך כסף ומאמצים רבים המושקעים בהליכי אכיפה וגבייה ממושכים ויקרים, ובמציאת "עברייני המס" שאינם מדווחים ובהבאתם לדין; וגם הנישומים, שחלק ניכר מהם הם אנשים נורמטיביים שאינם מודעים לכך שהם מבצעים עבירה, ישלמו אמנם את חובם למדינה כחוק - אבל יוכלו מעתה "לישון בשקט" ולהסיר מעליהם את החשש מהעמדתם לדין והפיכתם ל"עבריינים", לפתוח דף חדש ולהתנהל בחוקיות ובשקיפות ללא הליך פלילי, העמדה למשפט או תשלום קנסות.

אלא שבפועל, אחרי כ-10 חודשים בהם פועל הנוהל המחודש, וכחודשיים לפני סיומו ב-31 באוגוסט 2026, קל לראות כי הוא אינו מייצר את התוצאות המקוות.

נתונים שנחשפו במהלך חודש יוני הראו כי בניגוד לציפיות המדינה להכנסות של מיליארדי שקלים מהמהלך, בפועל - מאז פרסום הנוהל הוגשו 289 בקשות גילוי, שהיקף המס בגינן מוערך בכ-40.9 מיליון ש"ח בלבד. התקוות הגדולות להכנסות משמעותיות נותרו לא ממומשות.

גילוי מרצון אינו כלי שנועד "להעניש". הוא נועד להביא כסף לקופת המדינה, בתקופה בה המדינה זקוקה להכנסות יותר מאי-פעם. ונדמה כי המדינה מחמיצה את המטרה המרכזית של ההליך.

לא אנונימי - לא קורה

הסיבה המרכזית למיעוט ההכנסות היחסי היא שהנוהל הנוכחי אינו מאפשר "אנונימיות" כבעבר - דבר שפוגע דרמטית ביעילות ההליך.

כאשר נישום נדרש לחשוף את זהותו כבר בשלב הראשון, עוד לפני שהוא יודע כיצד רשות המסים רואה את ענייניו, מה תהיה חבות המס שתקבע עליו, האם יידרש לשלם קנסות ומה יהיו התנאים להסדרת המחדל - רבים מעדיפים שלא לפנות כלל.

הדברים נכונים למרבית הנישומים, ורלוונטיים במיוחד בתחום המטבעות הדיגיטליים. אנונימיות היא מאפיין מרכזי בעולם הקריפטו. רבים מהמחזיקים במטבעות דיגיטליים חוששים מחשיפת זהותם עוד בטרם יבינו את מלוא השלכות המס.

ללא מסלול אנונימי, חלק גדול מהם פשוט נשארים מחוץ למערכת. מעבר להגדלת הגבייה המיידית, מדובר במהלך אסטרטגי שיביא תחת רדאר רשות המס אוכלוסיות שעד כה נותרו מחוץ למעגל הדיווח. הצטרפותן להליך תבטיח כי מאותם בעלי הכנסות שלא דווחו בעבר, יחלו לזרום לקופת המדינה תקבולי מס שוטפים וקבועים, ובכך נצמצם את הכלכלה השחורה בטווח הארוך.

שר האוצר, לטיפולך

אפשר וצריך לתקן, לפני שיהיה מאוחר מדי. דווקא בתקופה שבה כל שקל נדרש למימון צורכי הביטחון, השיקום והצמיחה, מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה לוותר על כלי גבייה יעיל כל כך. אם המדינה מבקשת למצות את פוטנציאל הגבייה הטמון בנוהל "גילוי מרצון", עליה לשנות גישה, ובעיקר ליצור תמריצים אמיתיים להצטרפות להליך.

כמובן שאין לתת פרס לאזרח שביצע עבירת מס או נמנע מלדווח על פעילותו כחוק, אבל המציאות הכלכלית הקיימת מחייבת חשיבה אחרת.

החזרת המסלול האנונימי, לצד הארכת המועד להגשת הבקשות (לכל הפחות עד 31.12.2026) כך שיתאפשר די זמן למי שרוצה בכך להגיש בקשה ולהגיע למיצוי אמיתי של פוטנציאל הגבייה, תביא יותר נישומים לשולחן ותגדיל את הכנסות המדינה באופן משמעותי.

הכותב הוא מומחה למיסוי ושותף במשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי ושות׳