הסיפור הזה, לצערנו, חוזר על עצמו לעיתים תכופות: חברת השקעות קורסת ומותירה אחריה שובל של משקיעים שאיבדו את כספם. זה מתרחש ביתר שאת על רקע תהליך של התרחבות משמעותית בהיצע אפשרויות ההשקעה שניצבות כיום בפנים משקיעים פרטיים, שחלקן הגדול נמצאות מעבר לגבולות הבורסה - במה שמכונה, במונח הרחב, "השקעות אלטרנטיביות".
אותן השקעות מאפשרות למשקיעים לבחור ממגוון כמעט בלתי מוגבל של תחומים, אפיקים, שווקים ונכסים להשקעה, אלא שהדבר כרוך באימוץ גישה אחראית של בחינת כל ההיבטים הנוגעים בהשקעה, בפרט איכות וניסיון המנהלים והגורמים העומדים מאחורי אופרציית ההשקעה.
הדבר תקף ביתר שאת נוכח העובדה שרבים מהפרטים בסוג השקעות לא-סחירות אינם שקופים לציבור (על-פי חוק), ובהתאם נדרשים המשקיעים לגלות חשדנות בריאה ולהיות ספקנים מול כל הצעה להשקעה, שכן זהו הכלי האפקטיבי ביותר לזיהוי כשלים ועיוותים ולבחינת טיב והפוטנציאל בהשקעה.
נהוג לחשוב שמשקיעים מהשורה הם היחידים הנופלים לאותן מלכודות פיתוי שטומנות חברות, זאת מכיוון שבניגוד אליהם משקיעים אמידים ומתוחכמים ("כשירים"), שניחנו לרוב בחוש עסקי מפותח, חסינים מפני הונאות ומסוגלים לזהות במהרה כי ההשקעה כשלה עוד על הנייר. מקרים רבים מלמדים כי לא כך הדבר, וכי גם משקיעים כשירים אינם חסינים.
להרכיב את חלקי הפאזל - אז תתבהר התמונה ביחס לאיכות ההשקעה
מכאן, לחלק הפרקטי. להלן הפרמטרים שחייבים לבחון בקפידה לפני שמשקיעים בכל השקעה לא-סחירה. אלו יסייעו לכם למזער את פרופיל הסיכון בהשקעה בלי לפגוע בפוטנציאל התשואה:
היסטוריית ביצועים – חברות וגופי השקעות נוטים לעיתים להציג רק חתך זמן ספציפי שהיטיב עימם מבחינת התשואות. כדי לקבל אינדיקציה מהימנה ביחס להיסטוריית הביצועים, נדרש לבחון את איכותם על גבי ציר זמן ארוך ככל הניתן, שיכסה גם עתות של חוסר יציבות, שפל ומשבר. אלה יאפשרו להבין אם אותם מנהלים מסוגלים לשמור על אינטרס המשקיעים מול כל מצב שוק, ולהציג תשואות יציבות גם בזמנים אלו. כמו-כן, כשבוחנים את הביצועים, חשוב לשים לב אם הם מתייחסים לתשואה ברוטו או נטו (לפני או אחרי ניכוי דמי ניהול והצלחה, בהתאמה), שכן בין השניים עשוי להשתקף פער משמעותי.
איך מחולקים הרווחים - וכמה מס משלמים – בפרט בהשקעות לא-סחירות, סוגיות המיסוי משחקת תפקיד חשוב. בהשקעות אלה יש להבין כיצד הקרן מחלקת את הרווחים למשקיעים: האם יש מנגנון חלוקה קבוע, ומתי וכיצד תקבלו את חלקכם ברווחים. על הרווחים תשלמו כמובן מס - שיעור מס גבוה ינגוס בתשואה הפוטנציאלית; השקעה המגלמת הטבות מיסוי ובהתאם תגזור שיעור מס נמוך, תתגלגל לשורה התחתונה ותגדיל את הרווח הכספי בהשקעה. לעיתים מדובר בפער שיכריע בין השקעה טובה למוצלחת במיוחד.
מוניטין, טרק-רקורד ומקצועיות - אף שבקרב משקיעים רבים נוצר רושם שהעולם הלא-סחיר הוא מעין מקשה אחת, אסור לטעות - כמו בכל ענף, יש גופים ראויים ומקצועיים, ויש מי שיודעים לשווק את המוצר אך כושלים לא פעם בניהולו. יושרה, מוניטין, מקצועיות וניסיון הם מדדים קריטיים ביותר ביחס לבחינת כל חברה ומנהליה, שכן כלל האצבע פשוט: השקעה רק עם חברה מהימנה, שצברה ניסיון וותק בתחום הרלוונטי, וצלחה את המשוכות גם בתקופות מאתגרות ומורכבות.
השקעה מקומית או מעבר לים - בהשקעה בשוק המקומי, המשקיעים מתנהלים מול מנהלי הקרן בפועל, המתפקדים כחוליות מרכזיות בשרשרת הערך. כשההשקעה מתבצעת בשווקים זרים, המשקיע נדרש להבין כי הוא מסתמך באופן כמעט מוחלט על מידע שמספק לו גוף ההשקעה, מה שעשוי לעלות תהיות בדבר אמינותם ונכונותם של הנתונים. במיוחד כדאי לוודא אם מי שמשווקים בישראל את ההשקעה מעבר לים נוטלים על עצמם אחריות מלאה במקרה שתצוץ בעיה לאורך חיי השקעה.
נדבך נוסף נוגע בחשיפה למט"ח. השקעות טובות בחו"ל עלולות להתברר כהרבה פחות מוצלחות אם המטבע בו נקובה ההשקעה (למשל, דולר) נשחק מול השקל. מצב כזה עלול לגלח את התשואה, בחלקה או במלואה, ולשנות את תמונת המצב ביחס להצלחת או כישלון ההשקעה.
כריות ביטחון - בכל השקעה קיים סיכון מסוים, אך במידה משתנה. החוכמה היא "לבטח" את הסיכון, אם יתממש, באמצעות שעבודים ובטוחות שיתפקדו כשכבת הגנה עבה מול כל תרחיש. אם כנגד ההשקעה ישנה בטוחה חזקה וממשית, ניתן להניח שרמת הסיכון פוחתת שכן גם במצב של כשל כלשהו, למנהלי הקרן עומדת הזכות לממש את הבטוחה ולמעשה דרך כך למזער נזקים ולשמור על אינטרס המשקיעים.
לסיכומו של עניין, השקעות בלתי-סחירות מהוות פתרון אופטימלי עבור משקיעים רבים אך אלה מחייבות גם נטילת אחריות לבחינת מהימנות החברה ומנהליה. זו מחייבת גישה רחבה ואחראית יותר שתבטיח, ככל הניתן, שלא מצטרפים לסטטיסטיקה של משקיעים שאיבדו את כספם בגלל נחפזות לקפוץ על השקעה בטרם נעשתה הבדיקה.
* יוסי ברק, יו"ר קבוצת ברק פיננסים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו