הושג הסכם בין האוצר למשרד הביטחון: כל הפרטים על התקציב החדש

משרד האוצר ומשרד הביטחון הגיעו להסכם על הפערים התקציביים בין הצדדים עד לסוף השנה. ל"היום" נודע כי במסגרת ההסכם יעביר האוצר באופן מיידי 15 מיליארד שקל במזומן למשרד הביטחון, ותקציב הביטחון יגדל למעשה ל-158 מיליארד שקל - התקציב הגדול ביותר מאז קום המדינה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט להתערב בסכסוך בין המשרדים, ולמעשה הכיר בפער התקציבי שעליו הצביעה מערכת הביטחון - כ-40 מיליארד שקל לתקציב 2026. לפי ההסכמות, 15 מיליארד השקלים שיועברו כעת מבוססים על רזרבה ביטחונית של 12 מיליארד שקל ורזרבה אזרחית של 3 מיליארד שקל.

יתרת הסכום, כ-25 מיליארד שקל, תיבחן בשתי פעימות נוספות עד סוף השנה, על בסיס עדכון תחזית ההכנסות. במערכת הביטחון טוענים כי האוצר התעלם עד כה מהפער התקציבי שעליו התריעו, בעוד שבאוצר טענו מנגד כי דרישות מערכת הביטחון מופרזות.

ההסכם הושג לאחר שמשרד הביטחון דרש תוספת תקציבית של כ-43 מיליארד שקל, לטענתו כדי לעמוד במשימות הנוכחיות בתצורה הקיימת כפי שדורש הדרג המדיני. באוצר, לעומת זאת, טענו כי מדובר בדרישות מופרזות. כעת, בתיווך המל"ל, הסכימו באוצר להעביר למשרד הביטחון 15 מיליארד שקל ולהקים מנגנון מוסכם לבחינת יתר הסוגיות עד סוף השנה.

מנגנון בקרה חודשי

במסגרת המנגנון, נציגי האוצר ונציגי משרד הביטחון ייפגשו מדי חודש ויעברו על מבנה ההוצאות של משרד הביטחון וצה"ל. בכל מקרה שבו יתברר כי מערכת הביטחון אכן זקוקה לתוספת תקציבית נוספת, הנושא יטופל במסגרת המנגנון שנקבע בין הצדדים.

על פי ההסכמות, לקראת סוף השנה ייבחן תקציב הביטחון בשתי פעימות נוספות. באוצר מעריכים כי לא יהיה צורך להוסיף כסף נוסף לצבא, וכי גם העברת 15 מיליארד השקלים לא תביא לפריצת תקציב המדינה, משום שמדובר ברזרבות שיועדו ממילא לצורכי ביטחון.

מבחינת משרד האוצר מדובר בהישג, שכן תקציב 2026 לא ייפרץ ולא יהיה צורך בהטלת מסים חדשים או בקיצוצים. הישג נוסף מבחינת האוצר הוא קביעת מנגנון בקרה שוטף, שבמסגרתו תהיה לאוצר מעורבות בבחינת הצרכים התקציביים של מערכת הביטחון. המשמעות היא שמערכת הביטחון לא תנהל את התקציב באופן עצמאי לחלוטין, והאוצר יהיה חלק מהבקרה השוטפת על ההוצאות.

גם תוכנית ההתעצמות בפנים

חלק נוסף בהסכם נוגע לתוכנית ההתעצמות של מערכת הביטחון. ראש הממשלה הכריז בעבר על תוכנית התעצמות בהיקף של 350 מיליארד שקל על פני עשור, אולם עד כה לא ניתן לצבא היתר להתחייב, והצבא למעשה התחייב להוצאות ללא אישור האוצר, אלא על בסיס אישור ראש הממשלה.

כעת יינתן למערכת הביטחון היתר להתחייב מול התעשיות ולבצע רכש על בסיס תוכנית ההתעצמות, בכפוף לאישור ועדת השרים להצטיידות. בשלב הראשון מדובר, בין היתר, בהזמנת כלי טיס ובהקמת פסי ייצור נוספים למיירטים.

ברקע להסכם עומדות האזהרות שהשמיעה מערכת הביטחון בתקופה האחרונה. במסמך שהפיץ סגן הרמטכ"ל, אלוף תמיר ידעי, נטען כי קיים פער של כ-40 מיליארד שקל בין צורכי צה"ל לבין הכספים שהוקצו על ידי האוצר, וכי הפער מוביל ל"פגיעה ישירה במוכנות ובבניין הכוח של צה"ל".

במסמך נכתב כי צה"ל כבר נקט שורת צעדים בשל המחסור, בהם האטת תהליכי הצטיידות, דחיית רכש והתקשרויות, צמצום היקפי אימונים והכשרות, הקפאת הוצאות שאינן חיוניות באופן מיידי והפחתת פעילויות פרט. עוד נטען כי ההשפעה המצטברת של הצעדים הללו מובילה לפגיעה ממשית ביכולת לקיים את יציבת צה"ל כיום.

כבר לפני כחודשיים חשפנו ב"היום" כי מערכת הביטחון סיימה להשתמש בתקציב שהקצה לה האוצר כבר בתחילת חודש מאי. כתוצאה מכך הופסקו בצה"ל עבודות בינוי בסיסיות, ובמערכת הביטחון הזהירו כי קווי ייצור בתעשיות הביטחוניות עלולים להיעצר וכי הכשירות המבצעית עלולה להיפגע. באוצר טענו מנגד כי על צה"ל לצמצם באופן ניכר את מספר אנשי המילואים שהוא מחזיק, אך בצבא טענו כי לנוכח המשימות בלבנון, בעזה, בסוריה וביהודה ושומרון, יש גבול ליכולת הצמצום.