"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
החרדים החרימו: הרפורמה הקריטית לעסקים קטנים לא קודמה בכנסת
הרפורמה שהייתה אמורה להקים מאגר מידע על עסקים ולהעניק להם דירוג אשראי, לא עלתה להצבעה בגלל חוסר הסכמה בקואליציה • גורם באוצר: עד סוף המושב הרפורמה תעבור
טובת העסקים תנצח את הלחצים הפוליטיים? חברי הכנסת החרדים במליאה. צילום: אורן בן חקון

החרדים החרימו: הרפורמה הקריטית לעסקים קטנים לא קודמה בכנסת

הרפורמה שהייתה אמורה להקים מאגר מידע על עסקים ולהעניק להם דירוג אשראי, לא עלתה להצבעה בגלל חוסר הסכמה בקואליציה • גורם באוצר: עד סוף המושב הרפורמה תעבור

,עודכן
0השמעה
[object Object]

הרפורמה בתחום האשראי לעסקים שמקדמים משרד האוצר ובנק ישראל לא עלתה להצבעה אמש (שני), בעקבות החרם של חברי הכנסת של המפלגות החרדיות על יוזמות החקיקה של הקואליציה. גורם בכיר באוצר אומר כי על אף חילוקי הדעות הפוליטיים, הרפורמה תעלה להצבעה עוד במושב הכנסת הנוכחי.

הרפורמה עוסקת בהקמת מאגר מידע על עסקים קטנים ובינוניים, בדומה למאגר ההיסטוריה הפיננסית של אנשים פרטיים. מטרתה היא לאפשר הקמת דירוגי אשראי לעסקים, ובכך לצמצם את פערי המדיע הקיימים כיום בין הבנקים לנותני אשראי חוץ בנקאי.

חיסכון של 1.5 מיליארד שקל בשנה בריבית. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון,צילום: אורן בן חקון

על פי ההערכות באוצר ובבנק ישראל, הרפורמה הייתה אמורה לחסוך 1.5 מיליארד שקל מדי שנה בריבית - שנגבית מעסקים על אשראי והלוואות. הסיבה לריבית גבוהה כיום היא שלנותני האשראי שאינם הבנקים אין כל מידע על העבר הפיננסי של העסקים, ולכן היא גובה מהם פרמיית סיכון של כ-0.3%.

מחצית מהתוצר בישראל מיוחס לעסקים קטנים ובינוניים שסובלים מבעיית נגישות לאשראי. לכן הובילו בנק ישראל והאוצר לרפורמה, שדרשה עיסוק בהיבטים משפטיים לא מבוטלים הן בתחום ההגנה על המידע, הן בתחום הגנת הפרטיות וכן הלאה. התקווה היא שהרחבת הרפורמה לצרנים פרטיים גם לעסקים, תאפשר להם נגישות לאשראי בריבית הגיונית תמורת הנגשת העבר הפיננסי שלהם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו