משבר אחר, אותם נפגעים: תופעת "הדלת המסתובבת" בשוק העבודה הישראלי

נתונים חדשים של שירות התעסוקה חושפים כי רוב הנפלטים משוק העבודה במהלך אירוע החירום "שאגת הארי" נפלטו מלפחות אירוע חירום אחד נוסף בשש השנים האחרונות, שכללו את שלושת סגרי הקורונה, מלחמת "חרבות ברזל" ומבצע "עם כלביא". רבים מהם אף נפלטו ממעגל העבודה בלפחות שלושה אירועים נוספים.

עד כה ידעו בשירות התעסוקה להצביע על כך שהקבוצות שנפגעות שוב ושוב הן נשים, צעירים, חרדים ובעלי משלחי יד הכרוכים בעבודה בחוץ, בהתקהלות ובקבלת קהל. המחקר הנוכחי מעלה כי לא מדובר רק באותן קבוצות אוכלוסייה, אלא במקרים רבים באותם אנשים ממש שנפלטים שוב ושוב משוק העבודה בעתות חירום.

מהנתונים עולה כי 73.1% מהנשים שנרשמו כדורשות עבודה במהלך "שאגת הארי" נפלטו מלפחות אירוע חירום אחד נוסף בשש השנים האחרונות, בעוד מחציתן (50%) נפלטו מלפחות שלושה אירועים נוספים.

גם בחלוקה לפי ענפי תעסוקה נרשמו נתונים בולטים: 78% מהמטפלים האישיים ו-75% מעובדי המכירות שנפלטו במהלך "שאגת הארי" חוו פליטה ממעגל העבודה בלפחות אירוע חירום אחד נוסף בשש השנים האחרונות.

בשירות התעסוקה מזהירים כי תופעת "הדלת המסתובבת", המרוכזת בעיקר בקרב נשים, צעירים, חרדים, מטפלים אישיים, פקידים, קלדנים ועובדי מכירות, מובילה לפגיעה חוזרת ונשנית בביטחון התעסוקתי, בתקופות האכשרה ובצבירה הפנסיונית של אותן אוכלוסיות.

לצד זאת, הדוח מצביע על כך ששוק העבודה הישראלי מיומן ביציאה ממשברים וכי קצב ההתאוששות שלו משתפר ממשבר למשבר. החזרה המלאה לשגרה לאחר סגרי הקורונה ארכה כשנתיים, לאחר מלחמת "חרבות ברזל" כ-12 חודשים, ולאחר מבצע "עם כלביא" כארבעה חודשים בלבד. כעת, בעקבות "שאגת הארי", מספר דורשי העבודה כבר קרוב לרמות המאפיינות חזרה מלאה לשגרה.

העבודה מרחוק כגורם "מחסן"

המחקר מצא כי עבודה שאינה תלויה במקום פיזי או במפגש פנים אל פנים, ובהן עבודה מרחוק, מהווה גורם "מחסן" מפני השפעת משברים על התעסוקה. ככל שהסיכוי לעבוד מרחוק גבוה יותר, כך קטן הסיכון להיפלט ממעגל העבודה בעת משבר.

עוד עולה כי בין תקופת הקורונה לבין "שאגת הארי" בשנת 2026 התרחבה העבודה מרחוק, בעיקר במשלחי יד מסוימים. השוואה בין מאפייני דורשי העבודה בשני המשברים מלמדת כי מידת ההיברידיות או הפרונטליות של משלח היד הייתה במתאם ישיר לסיכוי של העובד להיפלט משוק העבודה.

לפי הדוח, ככל שבמשלח היד קיימות יותר אפשרויות לעבודה מרחוק, כך פחת הסיכון להיפלט מהתעסוקה בעקבות מגבלות פיקוד העורף במהלך "שאגת הארי". מנגד, ככל שהעבודה כרוכה בהתקהלות או במפגש פרונטלי עם קהל, כך פוחתת האפשרות לעבודה מרחוק והסיכון לפליטה מהעבודה עולה.

על רקע הממצאים, בשירות התעסוקה סבורים כי יש לבחון מחדש את מנגנון החל"ת המשמש כיום כרשת ביטחון בתקופות חירום. לטענתם, כאשר החל"ת מוצע באופן גורף הוא מעודד יציאה נרחבת ממעגל העבודה ואינו מפצה על הפגיעה הכלכלית המצטברת בקרב האוכלוסיות הפגיעות, במיוחד בכל הנוגע לרמת ההשתכרות העתידית ולצבירה הפנסיונית.

לפיכך, מציעים בשירות התעסוקה לגבש כבר כעת מדיניות פרואקטיבית למשברים עתידיים ולהחליף את מודל החל"ת הנוכחי בחלופות אחרות. בין ההצעות: מודל חל"ת גמיש המאפשר עבודה חלקית לצד השלמת הכנסה, הסדרת חלוקת החל"ת בין בני זוג ומאמץ ממוקד להרחבת יכולות העבודה מרחוק כאמצעי לשימור עובדים במעגל התעסוקה.

מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש, אמרה: "ממצאי הדוח חושפים תופעת 'דלת מסתובבת' מדאיגה, ולא רק באותן קבוצות אוכלוסייה הפגיעות במצבי משבר, אלא באותם אנשים ממש, שוב ושוב. מציאות זו גובה מחיר כבד, פגיעה מצטברת בזכויות סוציאליות, בביטחון התעסוקתי ובחיסכון הפנסיוני לאורך שנים. הממצאים החוזרים מלמדים שאין עוד מקום להמתין למשבר הבא. עלינו לפעול כבר עכשיו לבחינה מחודשת של רשתות הביטחון הקיימות, ולשקול אימוץ מודלים מתקדמים של חל"ת גמיש, המשלבים עבודה חלקית והרחבת יכולת העבודה מרחוק. זוהי הדרך לבנות חוסן כלכלי ותעסוקתי אמיתי לכלל אזרחי ישראל, הן בעת משבר והן לאחריו".