"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
המספרים נחשפים: כך משתלם יותר לסגור חובות
נתוני רשות האכיפה והגבייה לשנת 2025 מעלים כי היקף הגבייה בתיקים שהסתיימו בהסדר נושים היה גבוה פי 1.4 לעומת תיקים שנוהלו בהליכי חדלות פירעון מלאים • מאז כניסת החוק לתוקף הועברו לנושים כ־131.5 מיליון שקל במסגרת הסדרי תשלומים.
אדם בחובות, אילוסטרציה. צילום: getty images

המספרים נחשפים: כך משתלם יותר לסגור חובות

נתוני רשות האכיפה והגבייה לשנת 2025 מעלים כי היקף הגבייה בתיקים שהסתיימו בהסדר נושים היה גבוה פי 1.4 לעומת תיקים שנוהלו בהליכי חדלות פירעון מלאים • מאז כניסת החוק לתוקף הועברו לנושים כ־131.5 מיליון שקל במסגרת הסדרי תשלומים.

ניצן כהןהיאלי יעקבי-הנדלסמן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נכנס לתוקף לפני כ־6.5 שנים, ולמרות שמדובר בחוק שנוי במחלוקת, נתוני רשות האכיפה והגבייה לשנת 2025 מלמדים כי בתיקים שהגיעו להסדר נושים, היקף הגבייה היה גבוה פי 1.4 מתיקים שבהם לא הגיעו הנושים והחייבים להסדר, וההליכים בהוצאה לפועל נמשכו כרגיל.

החוק, שכאמור נכנס לתוקף לפני כ־6.5 שנים, נמצא כל העת תחת בחינה של רשות האכיפה והגבייה, שכן הוא מאפשר למי שחייב כסף וסך חובותיו מגיע ל־150 אלף שקל, להגיע להסדר ובכך להימנע מהליכי חדלות פירעון, המוכרים גם בשם "פשיטת רגל".

תשלום חובות, אילוסטרציה, צילום: Getty Images

ברשות האכיפה והגבייה אומרים כי מאז כניסת החוק לתוקף ועד סוף שנת 2025 הוגשו 35,697 בקשות לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הנתונים מתייחסים לתיקים שנפתחו בלשכות ההוצאה לפועל של הרשות, שבהן פועל מסלול חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי.

עוד אומרים ברשות האכיפה והגבייה כי הליך גיבוש הסדר התשלומים כדאי הן לחייב והן לנושים. מטרתו להבטיח יעילות, להימנע מהליך חדלות פירעון מלא ומורכב הנמשך בממוצע כארבע שנים, ולספק ודאות באשר לגובה החוב שייקבע ולסכומים שיקבל הנושה במסגרת ההסדר. זאת, אל מול אי־ודאות לגבי התשלומים שיידרש החייב לשלם, ובוודאי לנוכח מניעת עלויות נוספות כגון שכר טרחת נאמן והוצאות נוספות, אילו ההליך היה מתנהל במלואו.

במבט על כלל ההסדרים שגובשו, הן לאחר ישיבת הסדר והן לאחר אסיפת נושים, נרשמה עלייה משמעותית במספרים.

עלייה זו היא תוצר של פעילות נציגי הרשם והחלטות הרשמים בגיבוש הסדרי תשלומים. בעוד שבשנת 2024, מתוך כלל התיקים שבהם נעשה ניסיון לגיבוש הסדר תשלומים, רק בכ־46% גובשו הסדרים, הרי שבשנת 2025 חלה עלייה, ומתוך כלל התיקים שבהם נעשה ניסיון לגיבוש הסדר תשלומים, בכ־56% גובשו הסדרים. יתר בקשות החייבים לחדלות פירעון המשיכו להליכים מלאים, שבמסגרתם ניתן צו פתיחת הליכים בהחלטת רשם.

בעקבות תשלומי החייבים במסגרת ההסדרים, הועברו מאז כניסת החוק לתוקף ועד סוף שנת 2025 סכומים המסתכמים ב־131.5 מיליון שקל. עוד מצביעים הנתונים על כך שסכום הכספים המועברים לנושים בעקבות הסדרים גדול פי 1.4 מסכום הכספים המתקבלים בקופת הנשייה במהלך הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי מלאים, וזאת בתיקים שבהם גיבוש הסדר לא צלח וניתן לחייב צו פתיחת הליכים.

מנהל רשות האכיפה והגבייה, אורי ולרשטיין, אמר כי: "השלב הייחודי הקיים בהליך חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי ברשות האכיפה והגבייה, של גיבוש הסדרים באמצעות נציג רשם הפונה לנושים לצורך גיבוש הסדר, כמו גם הדיון המקדמי בפני הרשם עצמו, המוסמך לאכוף הסדר הוגן ויעיל, הוא אבן דרך חוקית משמעותית מאוד שממנה כל הצדדים מרוויחים. החייב משלם במסגרת הסדר תשלומים לכל הנושים, באופן המתאים ליכולותיו, והנתונים מלמדים כי הנושים מקבלים הרבה יותר ממה שהיו מקבלים בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי מלא, וזאת בתוך פרק זמן קצר משמעותית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...