לאחר ארבע שנים רצופות של ירידה, מדד החוסן הכלכלי של ארגון פעמונים מציג לראשונה סימני בלימה. עם זאת, הנתונים שנחשפו היום (רביעי) בוועידת פעמונים לחוסן כלכלי בקריה האקדמית אונו מציירים תמונה מורכבת: הישראלים מתקשים לחסוך, פחות עוקבים אחר הכנסות והוצאות.
גם למשפיענים יש השפעה רבה על הכסף של כולנו. בעקבות מהפכת הצרכנות של המשפיענים, כשליש מהישראלים רכשו מוצר בעקבות המלצת משפיענים, מתוכם, כ-80% העידו שכלל לא תכננו לרכוש אותו לפני.
מדד פעמונים לשנת 2025 עלה ל-59.9 נקודות, לעומת 59.4 בשנת 2024. אף שמדובר בשיפור קל, המדד עדיין נמוך משמעותית מהרמה שנרשמה בשנת 2021, אז עמד על 66.8 נקודות.
המדד מבוסס על סקר שנערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה בקרב 1,057 ישראלים בני 21 ומעלה במהלך החודשים אוקטובר-נובמבר 2025. הוא בוחן שורה של מדדים ובהם היכולת להתמודד עם זעזועים בהכנסות ובהוצאות, היכולת לסגור את החודש, תחושת המסוגלות הכלכלית, היקף החיסכון והימנעות מצריכה.
המדד הוא ציון בטווח שבין 0 ל-100 והוא מורכב ממספר פרמטרים: היכולת להתמודד עם זעזוע בהכנסות משק הבית ועם זעזועבהוצאות, היכולת לסגור את החודש, תחושת מסוגלות, הימנעות מצריכהוחיסכון חודשי.
אחד הנתונים המדאיגים שעולים מהסקר הוא הירידה המתמשכת בהרגלי החיסכון. בעוד שב-2021 דיווחו 56% מהישראלים כי הם מפרישים כסף לחיסכון, בשנת 2025 השיעור צנח ל-34% בלבד.
גם המעקב אחר התקציב המשפחתי נמצא בירידה: שיעור הישראלים שעוקבים באופן קבוע אחר ההכנסות וההוצאות שלהם ירד מ-66% בשנת 2021 ל-52% בלבד השנה.
הנתונים מצביעים על פערים משמעותיים בין קבוצות הגיל. בני 35 עד 54, המהווים את “דור הביניים”, רשמו את השחיקה החריפה ביותר בחוסן הכלכלי, עם ירידה של כ-9 נקודות במדד מאז 2021 – מ-66.2 ל-57.6.
מנגד, בקרב הצעירים בגילאי 21 עד 34 נרשמה התאוששות מסוימת לאחר שלוש שנות ירידה. עם זאת, בפעמונים מדגישים כי למרות השיפור במדד, ההתנהלות הכלכלית של צעירים רבים עדיין מעוררת דאגה.
רבע מהצעירים השיבו כי אין להם כלים להתמודד עם הוצאות בלתי צפויות, 37% אמרו כי יתקשו מאוד לעמוד בהוצאה חריגה, 35% דיווחו שמצבם הכלכלי הורע בשנה האחרונה ו-42% אינם מרוצים ממצבם הכלכלי. לצד זאת, כ-60% מהם מאמינים שמצבם הכלכלי ישתפר במהלך השנה הקרובה.
הסקר חושף את השפעתם הגוברת של משפיעני הרשת על הרגלי הצריכה. כשליש מהישראלים דיווחו כי רכשו מוצר בעקבות המלצה של משפיען או משפיענית, כאשר כ-80% מהם הודו שלא תכננו לבצע את הרכישה מראש.
ההשפעה בולטת במיוחד בקרב צעירים: 44% מבני 21–34 רכשו מוצר בעקבות המלצה ברשת, ו-81% מהם לא התכוונו לקנות אותו לפני שנחשפו להמלצה.
הנתונים מצביעים גם על השלכות כלכליות של אותן החלטות צרכניות. 13% מהצעירים שהושפעו מתוכן ברשת לקחו הלוואה כדי לממן חופשה, ו-22% מבני 21–24 כבר נכנסו למינוס או נטלו הלוואה בתחילת חייהם הבוגרים.
בנוסף, 30% מהצעירים מעדיפים קניות מקוונות על פני חנויות פיזיות, ו-44% הודו שהגדילו את סל הקנייה שלהם רק כדי להגיע לסכום המזכה במשלוח חינם.
כמעט 70% מהעצמאים הצעירים עד גיל 34 דיווחו כי המלחמה פגעה במצבם הכלכלי או התעסוקתי, נתון המדגיש את הפגיעות של אוכלוסייה זו בתקופות של אי-ודאות כלכלית וביטחונית.
למרות ההתפתחות המהירה של כלי בינה מלאכותית, רק 14% מהישראלים דיווחו כי הם משתמשים בכלי AI כדי להשוות מחירים או לחסוך בהוצאות.
בקרב נשים בגילאי 25–34 נרשמה התאוששות משמעותית, כאשר ציון החוסן הכלכלי שלהן עלה ל-60 נקודות, לעומת 53 בשנת 2024. גם בקרב גברים צעירים בני 21–24 נרשמה עלייה ל-69 נקודות, לעומת 55 בשנה שעברה. עם זאת, בפעמונים מציינים כי מדובר בעיקר בחזרה לרמות שאפיינו את התקופה שלפני המלחמה.
מנכ”ל פעמונים, צביקה גולדברג, אמר כי הנתונים משקפים תמונה מורכבת של המשק הישראלי. לדבריו “לצד התחזקות הדור הצעיר, דור הביניים מגלה שחיקה הולכת ומתמשכת בחוסן הכלכלי. החוסר בידע ובכלים להתנהלות כלכלית נכונה עדיין משמעותי, ולכן הכנסת החינוך הפיננסי למערכת החינוך יכולה להיות נקודת אור חשובה. לצד האחריות של מקבלי ההחלטות, גם לציבור הישראלי יש אחריות ללמוד להתנהל נכון מבחינה כלכלית”.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו