הצוות המיוחד שהקים משרד האוצר ונועד לגבש חבילת הטבות לתעשיית ההייטק בגלל התחזקות השקל, נפגש בימים האחרונים עם בכירי התעשיה בישראל והופתע לגלות שאין לתעשייה בקשות שמתיישבות עם ההיגיון המאקרו-כלכלי המקובל.
באוצר מוכנים לשקול הטבות במס בסגנון ״פחת מואץ״ (כלי שמאפשר לחברות להפחית מס מהר יותר על השקעות), אולם השתתפות בשכר העובדים (כפי שדרשו חלק מבכירי החברות) או הקלות ייעודיות במס על עובדי ההייטק, אינן באות בחשבון.
גורמים המעורים בפרטי הפגישות אמרו ל״היום״ כי לאחר בחינה של הדברים שהעלו חלק מראשי חברות ההייטק, הרי שכולן חוזרות לאותה הנקודה: השקל החזק שוחק את הרווחים, ואם מוסיפים לכך את העלאות השכר בענף שהיו בשנים האחרונות, נראה שאין לאוצר מה להציע בתחום הזה וחברות ההייטק יצטרכו לעבור התאמה במנגנוני השכר של העובדים - כך שאלה יהיו דומים למקובל באירלנד ובארה״ב.
נציין כי אירלנד הפכה בשנים האחרונות למרכז פיתוח של תעשיית הטק העולמית בזכות הטבות מס מפליגות לתעשייה הזו. באופן עקרוני הטבות המס באירלנד לאחר ההתאמות, הפכו להיות קרובות מאוד לאלה שישראל מעניקה ולכן מה שנותר הוא שני המשתנים שאינם קשורים לאוצר: המשתנה הראשון הוא שער החליפין של הדולר, שלאוצר אין שליטה עליו (גם לבנק ישראל אין שליטה על שער החליפין של הדולר מול השקל, אבל נהוג להאשים את בנק ישראל באדישות ל״נזקים״ שנגרמים לתעשייה בגלל התחזקות השקל). המשתנה השני הוא שכר עובדי ההייטק שעלה בשיעורים לא מבוטלים בשנים האחרונות - וגם כאן אין לאוצר מה להציע לחברות הייטק.
בסביבת שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אומרים ל״היום״ כי השר הנחה את הצוות להיפגש עם 400 עד 450 ראשי חברות ההייטק המוכרות לרשות המסים ולנסות לשמוע אם יש להם פתרונות יצירתיים שאין להם משמעות תקציבית מרחיקת לכת. אבל ככל הנראה, לא מוכרת דרך יצירתית שתקל על חברות ההייטק מבלי להכניס את היד עמוק לכיס תקציב המדינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו