בנק ישראל רכש בחודש מאי 801 מיליון דולרים באופן נקודתי כדי ״לשמור על פעולה סדירה של השווקים״. כך לפי הודעת בנק ישראל שפורסמה היום (ראשון).
סמוטריץ : "אם אתם רוצים להזמין משהו מחול, תעשו את זה היום"//טיקטוק
באופן עקרוני הרכישה של בנק ישראל לא השפיע על שערי החליפין במסחר במט"ח בשל העובדה שמחזור המסחר הממוצע עומד על 2 מיליארד דולרים, אולם הפעולה הזו סיפקה סוג של נזילות לשווקים, נזילות שנחשבת ל״ממתנת תנודות חריגות״.
בחודש מאי עלו יתרות המטח של ישראל לרמה של 37.2% תוצר והן מסתכמו כיום ב-238.6 מיליארד דולרים לעומת 235.7 מיליארד דולרים בחודש אפריל. יתרות המט״ח גדלו בשל שני גורמים: הגורם הראשון הוא רווחים של 2.7 מיליארד דולרים ש״עשה״ בנק ישראל מהשקעות יתרות המט״ח של ישראל ועוד כ-100 מיליון דולרים שנוספו ליתרות האלה כתוצאה מרכישת המט״ח כדי ״לייצב״ את השווקים.
נציין כי רכישת המט״ח על ידי בנק ישראל קוזזה על ידי משיכה של 721 מיליון דולרים שיצעה הממשלה כדי לבצע רכישות מחוץ לישראל.
מתי בנק ישראל רוכש מט"ח?
יתרות המט״ח של ישראל מושקעות בשווקים בחו״ל ובעיקר בוול סטריט וזאת כדי שלא יווצר מצב בו בנק ישראל מחזיק יתרות דולריות במוזמן, גבוהות מידי. את ניהול השקעות יתרות המט״ח של בנק ישראל עושה מחלקה פנימית בתוך הבנק ולא באמצעות בתי השקעות חיצוניים וזאת בעיקר כדי למנוע דליפת מידע על אופן ניהול היתרות האלה.
באשר להתערבות בנק ישראל במסחר במט״ח, הרי שזו מתבצעת רק בשני מקרים: המקרה הראשון הוא כשל בשוק וזה אומר בעיקר מצוקת נזילות מכל סוג שהוא. והמקרה השני הוא למתן תנודות כדי לאפשר למי שזקוק למט״ח ״תוספת זמן״ כדי לכלכל את צעדיו בתבונה.
נכון לשבועות האחרונים נראה שבנק ישראל מתחיל להיות מודאג מעט מהשקל החזק אולם נגיד בנק ישראל אמר במפורש שהדרך היחידה להתמודד עם מצוקת היצואנים ושוק ההייטק היא באמצעות חבילת הטבות מוגבלת בזמן ומוגבלת בהיקף, חבילת הטבות שתבוא לעולם אך ורק מכיוונו של משרד האוצר ולא מכיוון התערבות בשווקים. ואכן, משרד האוצר הקים לאחורנה צוות שיבחן מתן הטבות לתעשיית ההייטק כדי לשתוכלת לקבל פרק זמן נוסף להתמודד עם שער החליפים החדש של הדולר שהוא למעשה ה״נורמלי החדש״.
נציין כי באופן עקרוני זרימת הדולר לישראל היא הגורם המרכזי להתחזקות השקל וזרימת הדולרים הזו נובעת מאקזיטים גדולים של תעשיית ההייטק, יצוא הגז למצרים וירדן, פעילו ערה של התעשיות הביטחוניות מחוץ לישראל והתאמת ביטוחונות של המשקיעים המוסדיים.
בעוד כל הרכיבים שמייצרים את תנועת המאקרו שהשורה התחתונה שלה היא זרימת דולרים לישראל, הרי שהמשתנה היחד שיכול לשנות את כיוון המסחר במטח הוא נושא התאמת הביטחונות של המוסדיים.
שכן אלה משקיעים בוול סטריט (בעיקר ב-S&P500) באמצעות חוזים ואלה דורשים בטוחות של לפחות 10% מהיקף ההשקעה וזה אומר שאם המדדים בוול סטריט עולים, הרי שהמוסדיים הישראליים ״נתקעים״ עם עודף בטוחות שמומרים לשקלים ולהיפך, אם יש ירידות בוול סטריט הרי שהמוסדיים, כמו המקרה שקרה ביום שישי האחרון, נאלצים לעבות בטוחות וגורמים לדולר להתחזק נקודתית.
כך או אחרת, התערבות אקטיבית של בנק ישראל במסחר במט״ח כדי להביא את הדולר להתחזק באופן ״לא טבעי״ מול השקל, היא התערבות נדירה - לפחות בשלב זה של החיים הכלכליים ומה שראינו בחודש מאי היה פעולה של מניעת שיבוש בפעולה התקינה בשווקים כממשפחת "בעיות נזילות" יותר מאשר ניסיון לחזק את הדולר מול השקל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו