הבינה המלאכותית מפסיקה להיות תחום של ניסויים ופיילוטים והופכת לחלק בלתי נפרד מתקציבי הליבה של הארגונים בישראל. כך עולה ממדד התקציבים החדש של חברת המחקר STKI, שמצביע על זינוק משמעותי בהשקעות בתחום ה-AI בשנים הקרובות.
סם אלטמן: "ל-AI יש את היכולת לשפר כל אספקט בחיינו, אבל ישנן סכנות"// רויטרס
לפי נתוני הדו”ח, תקציבי טכנולוגיית המידע (IT) של המגזר העסקי והציבורי בישראל צפויים להסתכם בשנת 2026 בכ-11.7 מיליארד דולר. מתוך סכום זה, כ-1.04 מיליארד דולר, שהם 8.8% מכלל התקציב, יופנו להשקעות בבינה מלאכותית.
הנתונים משקפים שינוי משמעותי בגישת הארגונים לטכנולוגיה. אם בשנים האחרונות התמקדו החברות בעיקר בפיילוטים, ניסויים והטמעות נקודתיות של פתרונות AI, הרי שכעת מדובר בהקצאת משאבים משמעותית כחלק מתוכניות העבודה השוטפות והאסטרטגיה העסקית ארוכת הטווח.
התחזית: גידול של 75% ב-3 שנים
אחד הנתונים הבולטים בדו”ח הוא התחזית לשנים הקרובות. על פי הערכות הארגונים שנבחנו במסגרת המדד, ההשקעות בבינה מלאכותית צפויות להגיע לכ-1.82 מיליארד דולר בשנת 2029. מדובר בגידול של כ-75% בתוך שלוש שנים בלבד, נתון המעיד על האמון הגובר של מנהלים וארגונים ביכולתה של הטכנולוגיה לייצר ערך עסקי ממשי.
ההשקעות הללו צפויות לגעת במגוון רחב של תחומים בארגונים. החל משיפור שירות הלקוחות באמצעות מערכות חכמות, דרך ניתוח נתונים מתקדם ותמיכה בתהליכי קבלת החלטות, ועד לאוטומציה של תהליכים עסקיים מורכבים שנעשו בעבר באופן ידני.
עינת שמעוני, סגנית נשיא למחקר Data & AI ב-STKI, אומרת כי הנתונים מצביעים על שינוי עמוק בשוק הישראלי. לדבריה, “הבינה המלאכותית כבר אינה תחום ניסיוני או אוסף של פיילוטים נקודתיים. ארגונים בישראל מקצים ל-AI תקציבים משמעותיים כחלק בלתי נפרד מאסטרטגיית הטכנולוגיה והצמיחה שלהם".
שמעוני מדגישה כי הנתון המשמעותי ביותר אינו רק היקף ההשקעות הנוכחי, אלא התחזיות שמציגים הארגונים עצמם. "המשמעות היא שהשוק נכנס לשלב של הטמעה רחבה וניסיון לעבור אל מעבר לפרויקטים נקודתיים סביב מחלקה או תהליך ספציפי. ארגונים מנסים לעבור לסקייל ארגוני נרחב", אמרה.
גלי המשנה: גידול בהוצאות הענן
ב-STKI מצביעים גם על השפעות רוחביות של מהפכת הבינה המלאכותית. לדבריה של שמעוני, ההשקעות בתחום כבר יוצרות “גלי משנה” משמעותיים ומובילות לגידול בהוצאות הענן של ארגונים בישראל, לצד השקעות מואצות בתחום ניהול הנתונים.
לדבריה, האתגר המרכזי שעומד בפני ארגונים בשנים הקרובות לא יהיה בהכרח רכישת כלי AI חדשים, אלא היכולת להכין את מאגרי המידע שלהם לעידן הבינה המלאכותית.
"צוואר הבקבוק הארגוני החדש יהיה במידה רבה האופן שבו ארגונים מצליחים להכין את הדאטה הארגוני לאירוע ה-AI. רוב הארגונים פשוט אינם מוכנים, או יותר נכון - הדאטה שלהם אינו מוכן", היא מזהירה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו