שיחות האוצר ומשרד הביטחון: שירות החובה יוארך, הלחץ הכלכלי על החרדים יוגבר

המחלוקת התקציבית בין משרד הביטחון למשרד האוצר מתקרבת לפתרון מוסכם. ל"היום" נודע כי שני המשרדים מנהלים שיח מתקדם למציאת מענה למחסור החמור בכוח אדם באזורי הלחימה. המתווה המסתמן כולל את הארכת שירות החובה ל-36 חודשים והגברת הלחץ הכלכלי על המגזר החרדי במטרה להגדיל את היקפי הגיוס - ובכך לצמצם באופן משמעותי את ימי המילואים.

במסגרת ההבנות המתגבשות, החוב שצברה מערכת הביטחון לתעשיות הביטחוניות, העומד כיום על כ-10 מיליארד שקלים, יבוא על פתרונו מתוך תקציב הביטחון הקיים. באוצר מוכנים לגלות גמישות ולגבות את צה"ל באמצעות כלים יצירתיים שלא יכבידו על תקציב המדינה, ובראשם פריסת תשלומים רחבה והרחבת ההיתרים הניתנים למשרד הביטחון למכור חימושים ומערכות הגנה אווירית מתקדמות למדינות זרות, בעיקר למדינות ידידותיות באירופה.

מענה ארוך טווח ל"נורמלי החדש"

מעבר לפתרונות המיידיים, הצבא ומשרד האוצר פועלים במשותף לגבש מענה ארוך טווח לצרכים המשתנים של צה"ל תחת מציאות "הנורמלי החדש".

גורמים המעורים היטב בפרטים מסרו ל"היום" כי מדינת ישראל ניצבת בפני עשור ביטחוני מורכב, המצריך התייחסות לשני צירים מרכזיים: הראשון הוא שיקום מלא ויסודי של הצבא, הכולל השלמת מלאי חימושים, ריענון מערכי לחימה וסגירת פערים לוגיסטיים ומבצעיים. הציר השני, שפרטיו נותרים חסויים מפאת רגישותם, נוגע להתמודדות המערכת עם אתגרים מורכבים וכניסתן של חזיתות נוספות למעגל האיומים הישיר - אתגרים שבעבר טופלו על ידי גורמי ביטחון אחרים מחוץ לצה"ל.

ההבנות הללו הובילו את בכירי האוצר ומשרד הביטחון להפנמה משותפת כי מסקנות דו"ח ועדת נגל אינן רלוונטיות עוד. הגורמים מסבירים כי קביעת תקציב ביטחון שוטף קשיח של כ-100 מיליארד שקלים אינה נותנת מענה הולם למפת האיומים של העשור הקרוב.

בשל כך, המשרדים מגבשים מתווה תקציבי מעודכן להצגה בפני הדרג המדיני, מתוך שאיפה לייצר יציבות ארוכת טווח שתמנע משברים חוזרים ונשנים, שבהם הצבא נקלע לחובות מול התעשיות או נדרש להכפלה פתאומית של מצבת כוח האדם.

המטרה: הפחתת נטל המילואים היקר

הדרגים המקצועיים מדגישים כי עיקר המצוקה הנוכחית של צה"ל נעוצה בסד"כ (סדרי כוחות) ולאו דווקא במחסור בחימושים או במערכים טכנולוגיים. הצבא זקוק באופן דחוף לכוח אדם זמין, והשאיפה היא להרחיב את הסד"כ הסדיר במקום להסתמך על גיוס מילואים נרחב.

גורמי המקצוע מבהירים כי ימי המילואים מהווים נטל כלכלי כבד ביותר על המשק, שכן משרתי המילואים עוזבים עסקים ומקומות עבודה, דבר הפוגע ישירות בפעילות הכלכלית ובתוצר הלאומי.

מאחר שמדובר בתהליך פוליטי וציבורי רגיש, תוכנית העבודה המלאה תוגש ככל הנראה רק לממשלה הבאה, אך נושא כוח האדם עצמו צפוי להיפתר עד לסוף השנה הנוכחית בשל דחיפותו המבצעית. על פי המתווה, עד לסוף השנה יצומצמו הפערים במצבת כוח האדם של הצבא באופן מבוקר, באמצעות שילוב של הארכת שירות החובה וסנקציות כלכליות להגברת השילוב של המגזר החרדי במחזורי הגיוס הקרובים.

חיפוש אחר פתרון בר-קיימא

כיום עומד תקציב הביטחון על כ-140 מיליארד שקלים, בעוד הצבא דורש תוספת קבועה של 40 מיליארד שקלים נוספים כדי לעמוד במשימות שהתווה הדרג המדיני. באוצר, ובדרגים המקצועיים בצבא, תמימי דעים כי תקציב ביטחון קבוע של 180 מיליארד שקלים אינו בר-קיימא ועלול להכניס את הכלכלה הישראלית לסחרור אינפלציוני ומבני חמור.

בסביבת הדרגים המקצועיים מותחים ביקורת על הדרג המדיני, וטוענים כי הוא מטיל על הצבא משימות רבות מבלי לקיים דיון מעמיק בהשלכותיהן התקציביות, ומבלי לקדם פתרונות מערכתיים רחבים לסוגיית גיוס החרדים. לפיכך, המערכת המקצועית נאלצת למצוא מענה עצמאי ויצירתי בשילוב משרד האוצר, אשר יספק את הצרכים המבצעיים הדחופים מבלי לערער את היציבות הכלכלית של המדינה.