נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הוריד היום (שני) את הריבית ב-0.25%, החלטה שקולה ומדודה אבל העולם הכלכלי רועש וגועש סביב שני נושאים, בשניהם יש פוטנציאל גדול לכלכלה הישראלית ובאותה המידה, שניהם מהווים איום על הכלכלה הישראלית שהיא, נזכיר, מוטת הייטק ומוטת דולר.
היום פורסם ב"היום" ש-wix תפטר 1,000 עובדים. זה שילוב של דולר חלש וכניסה מואצת של הבינה מלאכותית - איך אתה רואה את הדברים?
"נתחיל מהסוף. ברור לנו שהבינה מלאכותית מהווה טרנספורמציה גדולה בכל העולם. באופן טבעי מעבר למקרה הפרטי שאתה מדבר עליו, יש חברות בישראל שעובדות בתחום השבבים והמוליכים למחצה והם חשופים לטובה לעולמות הבינה מלאכותית. יש כמובן את חברות התוכנה שהבינה מלאכותית מאתגרת אותן ובכל מקרה, אין לזה שום קשר לשער החליפין של השקל, אלה תהליכים שעוברים על כל העולם".
"אני רוצה להדגיש, אף אחד לא שמח שאנחנו רואים חברות שצריכות לצמצם את מספר העובדים שלהם במספרים גדולים כאלה, אבל זה חלש משינוי עולמי שעובר על כולם ובטח לא משהו שבנק מרכזי יכול לעשות משהו עם זה".
בוא נדבר רגע על הדולר. אתה נמצא תחת לחץ משמעותי להתערב במסחר. אתה לא מודאג מהמצב של ההייטק והיצואנים? ובכלל שוק המט"ח בנקודה בריאה?
"אני רוצה שהנושא הזה יהיה ברור. ההתחזקות של השקל משקפת חוסן ועמידות של הכלכלה הישראלית. ההתחזקות של השקל מביאה גם להקלה מסויימת ביוקר המחיה. צריך לזכור, אמנם אנחנו חווים כרגע היחלשות של הדולר אבל חווינו גם התחזקות שלו (בתחילת המלחמה, נ.כ.)".
"צריך לזכור שכרגע יש שלושה גורמים שפועלים בשוק המט"ח והם חלק מהמגמה (של היחלשות הדולר מול השקל, נ.כ.). יש שיפור ניכר בפרמיית הסיכון של ישראל, התפיסה היום של המשקיעים על הכלכלה הישראלית אחרי מבצע הביפרים ושני הסבבים מול איראן שהמצב הגיאו-פוליטי השתפר. הגורם השני, הוא הקשר בין העליות בוול סטריט להתנהגות המוסדיים בישראל וגם כאן אנחנו רואים קשר הדוק בין הדברים. והגורם השלישי, הוא ההיחלשות הדולר בכל העולם".
"הטענה שפער הריביות הוא גורם משמעותי בהיחלשות הדולר מול השקל אינו נכון. פער הריביות מצטמצם והוא עוד יצטמצם, כי תוואי הריבית באירופה וארה"ב נמצא כרגע בעלייה".
אבל אתה ער למצוקה של היצואנים וההייטקיסטים.
"נכון, ואני לא מקל ראש במצוקה שלהם. יחד עם זה גם ברבעון האחרון ראינו את היצוא גדל ב-6% וזה חלק מאותו חוסן ועמידות של הכלכלה הישראלית. צריך לזכור שבנק מרכזי לא אמור לשנות כוחות כלכליים בסיסיים. ההתערבות של בנק ישראל - היא כלי לגיטימי אבל היא כלי משלים כשהכלי המרכזי הוא הריבית. כל התערבות במסחר במט"ח תהיה לה השפעה זמנית והיא יכולה להיות רק כשהאינפלציה נמוכה או כדי להבטיח תפקוד תקין של השוק".
ואיפה אנחנו נמצאים במנעד הזה?
"אנחנו לא נמצאים באינפלציה נמוכה אלא במרכז היעד. האינפלציה בעולם מתחילה להראות סימני עלייה והסיכוי שאנחנו נייבא את האינפלציה הזו לישראל קיים. אנחנו גם לא במצב של שוק שלא נמצא בתפקוד תקין. ולכן יש מקום לשקול תמיכה תקציבית ביצואנים שתהיה מוגבלת בזמן ובהיקף ככל שהכוחות הבסיסיים של הכלכלה מעבירים אותנו לסביבת שער חליפין שונה (כלומר, מתחת ל-3 שקלים, נ.כ.)".
יש סוג של חוסר שביעות רצון שלא הלכתם עוד צעד קדימה והורדתם את הריבית ב-0.5%.
"אנחנו עוסקים בניהול סיכונים. המדיניות המוניטרית שלנו והחלטות הריבית מאזנות בין שמירה על האינפלציה לתמיכה בפעילות הכלכלית. המדיניות שלנו הצליחה. האינפלציה במרכז היעד ובנוסף השקל התחזק וזה ממתן את סיכוני האינפלציה ולכן כל אלה איפשרו לנו להוריד את הריבית כבר עכשיו. אתה שואל למעשה למה הורדנו את הריבית בעוצמה הזו ואני אומר לך שהורדת הריבית היום מגלמת את 'העמק השווה' עם אינפלציה שיוצבה וכלכלה שמראה חוסן ועמידות ומצד שני חשוב להבין עדיין קיימים סיכונים לא מבוטלים לכלכלה בישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו