"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
"למקם את ישראל בחזית ה-AI עם השקעה מיידית של כ-2.6 מיליארד שקל"
התוכנית הלאומית הראשונית לבינה מלאכותית לשנת 2026 תוקצבה בתקציב רב-שנתי של 2.6 מיליארד שקל
בינה מלאכותית. צילום: Getty Images

"למקם את ישראל בחזית ה-AI עם השקעה מיידית של כ-2.6 מיליארד שקל"

התוכנית הלאומית הראשונית לבינה מלאכותית לשנת 2026 תוקצבה בתקציב רב-שנתי של 2.6 מיליארד שקל

,עודכן
0השמעה
[object Object]
הממשלה אישרה בשבוע שעבר ההחלטה שעשוייה להתגלות כמשמעותית מאוד במעלה הדרך. למעשה, תוכנית שיזם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' מרכזת ומגדילה את ההשקעה הציבורית בתחום הבינה המלאכותית, ומקצה למטה הלאומי לבינה מלאכותית תקציב נרחב שמיועד לפעולות בבשלות גבוהה, המאפשרות היערכות מיידית לצרכים הגוברים של המשק, הממשלה והאקדמיה.
התוכנית מבוססת על שלושה צירים: הון אנושי,תשתיות ופיתוח מעבדות. בתחום ההון האנושי מדובר על תוכנית תלת-שנתית בשיתוף הוועדה לתכנון ותקצוב, הכוללת מלגות לסטודנטים, דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים מצטיינים, הכשרה מיוחדת לבוגרי מדעי המחשב, וקליטת חברי סגל וחוקרים מובילים מתוך ישראל לצד החזרת חוקרים ארצה.
שר האוצר ויו"ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ',צילום: לירון מולדובן
בסיגמנט התשתיות הלאומיות, ההחלטה עוסקת בהקצאת יכולת עיבוד מתקדם של 5,000 יחידות GPU לשנה למשך שש שנים, החל משנת 2027, לשימוש האקדמיה, המגזר הציבורי והמגזר הפרטי. כאשר ההקצאה למגזר הפרטי תופעל באמצעות רשות החדשנות.
התוכנית כוללת גם הקמת מעבדות בינה מלאכותית. יאותרו תחומים שבהם הטמעת בינה מלאכותית נושאת פוטנציאל השפעה משמעותי על אתגרי המדינה ואזרחיה, ופיתוח פתרונות טכנולוגיים בשיתוף משרדי הממשלה. במסגרת זו תורחב גם פעילות מעבדת ה-Cyber AI יחד עם מערך הסייבר הלאומי.
ההחלטת הממשלה שהתקבלה כאמור בשבוע שעבר, מגדירה את הפרויקט כצעד ראשון, כאשר התוכנית הלאומית המלאה תובא לאישור הממשלה בחודשים הקרובים, לאחר השלמת תהליך הגיבוש שמוביל המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התבטא לאחרונה בנושא ואמר כי "הבינה המלאכותית הופכת בשנים הקרובות לתשתית יסוד של הכלכלה הגלובלית. אנחנו בתקופה שבה מעצבים חוקי המשחק של העשור הבא, וישראל תוביל בה. אנחנו מניחים עכשיו את היסודות הטכנולוגיים והכלכליים של ישראל בעשור הבא".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו