"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המהפכה הדיגיטלית מגיעה לממשלה: משרד האוצר מאמץ את מודל ההייטק ומקים "חטיבת מוצר"

מעבר לענן, פיתוח מבוסס AI (בינה מלאכותית) ותפיסה ממוקדת משתמש: משרד האוצר מחשב מסלול מחדש בכל הנוגע לשירותים דיגיטליים. במסגרת המהלך, תוקם חטיבת ניהול מוצר חדשה באגף הטכנולוגיה, שתוביל פיתוח של כלים טכנולוגיים למאבק בפשיעה כלכלית וייעול תקציב המדינה

,עודכן
0השמעה
משרד האוצר, ירושלים. צילום: אורן בן חקון

משרד האוצר משנה את חוקי המשחק בשירות הציבורי: בימים אלה מוביל המשרד מהלך אסטרטגי המייבא את שיטות העבודה המתקדמות ביותר מתעשיית ההייטק אל לב המערכת הממשלתית. במרכז המהלך – הקמת חטיבת ניהול מוצר ייעודית באגף הטכנולוגיה. מדובר בשינוי DNA של ממש: מעבר מגישה תפעולית לגישה "מוצרית", השמה את האזרח והמשתמש במרכז ומתמקדת בתוצאות ויצירת ערך.


החטיבה החדשה תפעל במתודולוגיות המוכרות מחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם. צעד זה מיועד לשדרג שורת מערכות קריטיות במשרד האוצר.

בין המוצרים המרכזיים שמפתח האגף בימים אלה: כלים מתקדמים למאבק בפשיעה כלכלית, מערכות מבוססות דאטה לשיפור יכולות ניתוח וחיזוי תקציבי, מוצרים לייעול מערכות רכש ושכר ופלטפורמות דיגיטליות לניהול הלוואות בערבות מדינה ותמיכה כספית בעמותות.


מעבר לייעול המערכות השוטפות, מודל העבודה החדש שם דגש מרכזי על רציפות תפקודית. המעבר לתשתיות מתקדמות יבטיח את המשך תפקודו המלא של המשרד גם בעיתות משבר, וישפר משמעותית את מהירות מתן המענה והתמיכה הכלכלית לגורמים השונים במשק בזמן אמת.


המהלך החדשני מובל על ידי שי קיוויתי, שנכנס לאחרונה לתפקידו כראש אגף הטכנולוגיה במשרד האוצר. בתוך זמן קצר, האגף כבר החל ביישום יוזמות טכנולוגיות מתקדמות: מעבר לתשתיות ענן, הרחבת העבודה מרחוק, ושילוב כלי פיתוח מבוססי בינה מלאכותית (כדוגמת "Claude Code"), המאפשרים האצה דרמטית של תהליכי הפיתוח וחיסכון משמעותי בכספי ציבור.


במקביל לשינוי התפיסתי, עבר אגף הטכנולוגיה ארגון מחדש והוכפף ישירות למנכ"ל משרד האוצר. האגף ירכז תחתיו כעת גם את תחום הסייבר, מהלך היוצר ראייה מערכתית אחידה וחזקה של טכנולוגיה, מידע ואבטחת סייבר.


הקמת חטיבת המוצר אינה נעשית בוואקום: היא מבוצעת בשיתוף פעולה הדוק עם מערך הדיגיטל הלאומי וגורמי מפתח באקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי, בהם עמותת "אנו באנו" (מייסודו של היזם עידן טנדלר). שילוב כוחות זה נועד להבטיח כי הטמעת היכולות החדשות תעמוד בסטנדרט המקצועי הגבוה ביותר.


שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "אנחנו מביאים את שיטות העבודה המתקדמות ביותר מהמגזר הפרטי אל תוך הממשלה, כדי לשפר את השירות לאזרח ולהפוך את המגזר הציבורי ליעיל, חכם ודיגיטלי יותר. הקמת חטיבת ניהול המוצר היא חלק מתפיסה רחבה של חדשנות מתמשכת במשרד האוצר".


ראש אגף הטכנולוגיה במשרד האוצר, שי קיוויתי: "ניהול מוצר הוא לא רק מתודולוגיה – זו תפיסה שממקדת אותנו בצרכים האמיתיים של המשתמשים וביצירת ערך מדיד. אנחנו בונים כאן יכולת שלא הייתה קיימת עד היום בממשלה, שתאפשר לנו לפתח מוצרים טובים יותר, מהר יותר, ועם השפעה רחבה הרבה יותר על הכלכלה והחברה בישראל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר