גורמים כלכליים בכירים אמרו הבוקר (חמישי) ל״היום״ כי באוצר נבחנת אפשרות לנצל את שער הדולר הנמוך כדי לסגור חשיפה דולרית של המדינה ולהמיר אותה לשקלים.
ההסבר: מדינת ישראל הנפיקה בשנים האחרונות אגרות חוב בדולרים (בשנת 2025 המדינה הנפיקה אג״ח בהיקף של חמישה מיליארד דולרים) ולמעשה לקחה הלוואות בחו"ל בדולרים. כעת יש למדינה חשיפה לדולר וכמובן חשיפה להלוואה ולריבית שהיא מגלמת בתוכה.
מאחר והריבית שבה הנפיקה המדינה את אגרות החוב האלה היא נקובה, כלומר לא ניתן לשנות אותה וגם אין סיבה לעשות את זה כרגע, הרי שניתן בפעילות גידור לסגור את החשיפה הדולרית של המדינה ולמעשה לקנות דולרים בשוק, להחזיק אותם בבנק ישראל וביום הפירעון של תשלומי ההלוואות שלקחה המדינה במלחמה, פשוט למשוך את הדולרים האלה מבנק ישראל ולא לקנות באותו המועד.
גורם כלכלי בכיר המעורה בפרטים אמר ל״היום״ כי המהלך הזה מתבקש שכן לאור העלייה בסיכון הגיאו-פוליטי בישראל, לפחות עד הבחירות, הרי שברגע אחד ניתן למצוא את עצמנו בדולר של 3.1 שקלים וזה ברגע האמת, ייצר למדינה הוצאה לא קטנה רק על שינויי שער החליפין ולכן, מתבקש כרגע לנעול את הדולר ברמה של 2.9 שקל ולמעשה להפוך את ההתחייבות הדולרית של המדינה להתחייבות שקלית. "זה יחסוך הרבה כסף למדינה ויעזור ליצואנים בלי לשנות משהו במדיניות הכלכלית של ׳לא להתערב בשוק אם אין בו כשל", אמר הגורם.
במערכת הבנקאית אמרו ל"היום" שבימים האחרונים נעצרה פעולת הגידור של היצואנים וזה אומר שהם חוששים מתנודתיות בשער החליפין ולכן הם פשוט לא עושים דבר שהם לא חייבים. "זה באמת נזק ליצואנים הירידה החדה של הדולר, אבל אסור לטעות, כולם על חבית חומר נפץ ומהר מאוד שער הדולר יכול לשנות כיוון מהר מאוד, ולכן היצואנים מפחדים לקבע שער חליפין ברמה הזו כשאסור לשכוח שקיבוע בשער כזה, הוא יקר מאוד", אמר גורם בנקאי בכיר ל"היום".
לשאלת "היום" אם יש איזו מצוקת נזילות דולרית ברמה הזו, אמר הגורם הבנקאי הבכיר ״אין מצוקת נזילות, אתה לא רואה את הבנקים שחקנים בשוק כרגע אלא פועלים בעיקר כמתווכים בעסקאות והם גובים על זה את העמלה שלהם, יש הרבה עסקאות מט״ח ואין בעיית נזילות ולכן הסבירות שנראה גורם חיצוני מתערב במסחר - היא לא גבוהה כרגע״.
מצוקת היצואנים
במקביל, ל"היום" נודע כי באוצר בוחנים קידום תכניות סיוע נקודתית ליצואנים שנפגעו. הנהלת האוצר כונסה השבוע לישיבה מיוחדת כדי למצוא פתרונות ליצואנים. הדיון ארך כשלוש שעות ובו היתה תמימות דעים כי הנושא נמצא תחת סמכותו של בנק ישראל שהוא אחראי על המדיניות המוניטרית שמנהלת את כמות הכסף והמט"ח ואין לאוצר מקום להתערב במגרש זה.
כל בכירי האוצר הסכימו כי אין להפעיל כלים של התערבות בקניית מט"ח מכל סוג, אך כן בוחנים כעת באוצר תכוניות ייחודיות לסקטורים מצומצמים שחווים פגיעה משמעותית בשל המצב. גורמים המעורים בפרטים אמרו ל״היום״ כי לא מדובר בהענקת סוביסידיות אלא בסיוע בהטמעת מערכות בינה מלאכותית שיתרמו לפריון. במשרד האוצר נעשית עבודה מקצועית בימים אלה כדי לבדוק כיצד נכון להוציא זאת לפועל, והיא תוגש בקרוב לשר האוצר.
בכירים באוצר אמרו ל"ישראל היום" כי משרד האוצר לא יכנס בשום אופן לנעליו של בנק ישראל בצעדים של רכישת וניהול כמות הכסף ולא יפגע בעצמאותו ובסמכויותיו. בשל כך, ירדו מהפרק יוזמות עליהן דיברו בשוק לפעולות גידור מט"ח מצד רשות שוק ההון מול המוסדיים או מצד הרשות לניירות ערך.
כמו כן ירדה מהפרק דרישה כי רשות המיסים תאפשר תשלום מס בדולרים, בעיני בכירי האוצר גם צעד כזה נחשב להתערבות במדיניות המוניטרית והוא מערער את מדיניות המס ומעוות את התנהלות המשק בין היתר משום שרוב ככל הוצאות הממשלה נעשות בשקלים. בין המשתתפים בדיון עלתה הסכמה כי הורדת הריבית על ידי הנגיד היא המענה הנכון ביותר להתמודדות עם ההתחזקות החדה של השקל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו