אנלייט ושמיר אנרגיה בצעד אסטרטגי: הסכם אגירה בשווי 240 מיליון שקל
זרוע האספקה של ענקית האנרגיה המתחדשת חתמה על הסכם לרכישת חשמל (PPA) ממתקני האגירה של שמיר אנרגיה לתקופה של 12 שנים • ההסכם, שצפוי להניב הכנסה שנתית של כ-20 מיליון שקל, מהווה אבן דרך קריטית בביסוס שוק החשמל החופשי בישראל
בעוד ששוק האנרגיה הישראלי עובר טרנספורמציה מהירה לעבר תחרות מלאה, ענקיות הענף מתכנסות להסכמים בינן לבין עצמן. אנלייט (אנרגיה מתחדשת), באמצעות זרוע האספקה שלה "אנלייט אנטרפרייז", חתמה על הסכם משמעותי לרכישת חשמל ואגירה עם "שמיר אנרגיה", זרוע האנרגיה המתחדשת של איש העסקים מאיר שמיר.
ההסכם, שיהיה למשך 12 שנים, מוערך בהיקף כספי כולל של כ-240 מיליון שקל.
העסקה משקפת את המגמה החדשה בשוק: מעבר מייצור חשמל בלבד לניהול חכם של אגירה, המאפשר לספקיות החשמל הפרטיות לספק "חשמל ירוק" ללקוחותיהן גם בשעות החשיכה - נקודת התורפה ההיסטורית של האנרגיה הסולארית.
המודל העסקי: חשמל מסביב לשעון
ההסכם מבוסס על מודל (PPA (Power Purchase Agreement, במסגרתו אנלייט מתחייבת לרכוש את החשמל שנאגר במתקני שמיר אנרגיה בקיבולת כוללת של כ-350 מגה-ואט שעה (MWh). עבור אנלייט, מדובר במהלך אסטרטגי שמבטיח לה "מלאי" של חשמל זמין לניהול הרשת שלה.
הכנסות מהפרויקט עבור שמיר אנרגיה צפויות לעמוד על ממוצע של כ-20 מיליון שקל בשנה. חשיבות ההסכם עבור שמיר היא מעבר לכסף, הסכם PPA מול גוף חזק כמו אנלייט היא ה"כרטיס" המאפשר לחברה להשלים את הסגירה הפיננסית מול הבנקים המממנים (Project Finance), ובכך להוציא את הקמת הפרויקטים אל הפועל.
המאבק על הלקוח הסופי: מאפלייד מטיריאלס ועד אמדוקס
בשנים האחרונות אנלייט בנתה לעצמה פורטפוליו לקוחות מרשים בסקטור העסקי. החברה כבר מספקת, או חתמה על הסכמי אספקה, עם ענקיות טכנולוגיה ותעשייה כמו אפלייד מטיריאלס, אמדוקס, סודה סטרים ועוד חברות מסוגן המייצרות ביקושים ונחשבות ל"זללניות חשמל".
כדי לעמוד בהתחייבויות שלה לספק חשמל נקי ב-100% מהזמן, אנלייט זקוקה ליכולת אגירה משמעותית, אתגר מרכזי בתחום האנרגיה הירוקה בעולם. ההסכם עם שמיר אנרגיה משפר את יכולת התמרון של אנלייט זאת בעיקר בשל העובדה כשהשמש שוקעת והפאנלים הסולאריים מפסיקים לייצר חשמל, האנרגיה שנאגרה בסוללות של שמיר תוזרם לרשת החשמל תחת המותג של אנלייט, ובכך תמשיך להזין את משרדי ההייטק והמפעלים המחוברים אליה.
הפרויקטים הכלולים בהסכם צפויים להתחיל בהפעלה מסחרית כבר בתחילת שנת 2027. מדובר במערכות אגירה עצמאיות (Stand-alone) או צמודות ייצור, המהוות את הפתרון המרכזי לחוסר היציבות של האנרגיות המתחדשות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו