"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שמעון סוויסה נבחר לראש מנהל התשתיות במשרד התחבורה

סוויסה, המשנה למנכ״ל במשרד התחבורה נבחר ע"י השרה רגב • הוא יעמוד בראש פרויקט המטרו שמנוהל בידי עידן מועלם על תקן ממלא מקום • מועלם משמש גם כיו״ר הרשות לתחבורה ציבורית ומ״מ מנהל רשות מקרקעי ישראל

,עודכן
0השמעה
שמעון סוויסה. צילום: אלי לוי

שמעון סוויסה, משנה למנכ״ל משרד התחבורה נבחר היום (שני) לעמוד בראש מנהל התשתיות במשרד התחבורה. כך נודע ל״היום״.

נתניהו בטקס אבן הפינה למטרו בן גוריון: "אנחנו הבאנו את המציאות" // נת"ע

סוויסה למעשה מונה לתפקיד הובלת פרויקט המטרו, פרויקט שסובל מעיכובים לא מעטים ויש לו משמעות רבה לחיים הכלכליים בישראל, שכן הפרויקט אמור עד לשנת 2037 ״לשחרר״ את הפקק הגדול שנמצא במרכז הארץ. על פי ההערכות, בכל שנה בה פרויקט המטרו לא מושלם, הכלכלה הישראלית מאבדת 25 מיליארד שקלים כתוצאה מזה שאנשים מאבדים המון זמן בפקקים.

הדמייה של המטרו בגוש דן,צילום: נת"ע
פרויקט המטרו של ישראל נחשב לאחד ממיזמי התשתית הגדולים והיקרים בתולדות המדינה, והוא נועד לשנות באופן דרמטי את מערך התחבורה במטרופולין גוש דן, האזור שבו מתגוררים כ־45% מתושבי ישראל ומיוצר חלק משמעותי מהתוצר הלאומי. המיזם, כולל הקמה של שלושה קווי רכבת תחתית באורך כולל של כ־150 קילומטרים, עם יותר מ־100 תחנות שיחברו בין עשרות ערים, בהן תל אביב, ראשון לציון, פתח תקווה, חולון, בת ים, הרצליה, כפר סבא ורחובות.

עלות הפרויקט מוערכת ביותר מ־150 מיליארד שקל, ואף עשויה להתקרב ל־200 מיליארד שקל לאורך שנות ההקמה. המטרו אמור לפעול במקביל למערכת הרכבת הקלה שמוקמת כיום בגוש דן, אך בשונה ממנה, חלק ניכר מהמערכת יעבור במנהרות תת־קרקעיות עמוקות ויאפשר תדירות נסיעה גבוהה ומהירות גדולה יותר.

הפרויקט מלווה גם בביקורת ציבורית וכלכלית. בין היתר נשמעות טענות על לוחות זמנים ארוכים, חשש מחריגות תקציב, פגיעה בבעלי עסקים לאורך תוואי העבודות ומחלוקות סביב מודל המימון והמיסוי שנועד לסייע במימון המיזם. למרות האתגרים, במערכת התחבורה מעריכים כי ללא מטרו, גוש דן יתקשה להתמודד עם קצב גידול האוכלוסייה והעומסים הצפויים בעשורים הקרובים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר