אחרי שפוצל מחוק ההסדרים, חוזר חוק נתוני אשראי לעסקים לכנסת והפעם כחוק נפרד. היום (שני) תתחיל ועדת הכלכלה של הכנסת בדיונים על הצעת החוק שאמורה להגביר את התחרות במערכת הבנקאית. על פי הצעת החוק, יוקם מאגר מידע על נתוני אשראי לעסקים, בדומה למאגר הקיים על אנשים פרטיים, והוא למעשה יאפשר לסגורמ את ״פערי המידע״ בין נותני האשראי השונים.
הצעת החוק מובאת לכנסת למרות שאנחנו נמצאים ביישורת האחרונה לקראת הבחירות וזה מקשה להעביר חוקים שיש להם השלכות רוחביות על הכלכלה. הצעת החוק הזו נתמכת על ידי בנק ישראל והדרגים המקצועיים באוצר.
נתונים שמובאים בפני ועדת הכנסת מתוך מחקר עדכני של בנק ישראל מלמדים כי מאז שנכנס חוק נתוני אשראי על פרטים לתוקף, ירדה משמעותית עד כדי התאפסה ״פרמיית הלקוח השבוי״ וזה אומר שבאופן עקרוני אם עד לכניסת החוק אדם היה רוצה לקבל הלוואה מנותן אשראי שהוא לא הבנק שלו (כגון חברת כרטיסי אשראי שאין לו כרטיס פעיל שהונפק על ידה), נותן האשראי היה גובה פרמיית בדרך שחל ריבית גבוהה יותר כדי לגלם את הסיכון שטמון במתן אשראי לאדם שהמערכת לא מכירה אותו.
מהנתונים עולה כי החוק חוקק בשנת 2016 אולם נכנס לתוקף בשנת 2019, פרמיית ה״לקוח השבוי״ הממוצעת לפני שהחוק נכנס לתוקף עמדה על כ-0.5% אולם מאז היא יורדת בעקביות עד כדי שהיא קרובה מאוד לאפס היום.
בבנק ישראל ובדרגים המקצועיים באוצר רואים בעסקים הקטנים והבינוניים גורם חשוב אם לא קריטי לצמיחה ולתעסוקה. כאמור, המחקר החדש של בנק ישראל מצביע על שיפור משמעותי בתחרות בשוק האשראי בישראל, בעקבות הקמת מאגר נתוני האשראי למשקי הבית.
הגורמים המקצועיים שעוסקים בחוק מתארים כי אחת התופעות המרכזיות שנבדקו היא "פרמיית לקוח שבוי". מדובר במצב שבו ישנם לקוחות שבויים מפני שהם תלויים רק בבנק הבית שמחזיק במידע שלהם. כתוצאה מכך הם משלמים ריבית גבוהה יותר כשהם לוקחים הלוואה, פשוט משום שלבנק יש עליהם יותר מידע מאשר למתחרים. כאשר המידע נגיש גם לגופים נוספים, היתרון הזה נשחק והמחיר של ההלוואה עבור הלקוח יורד, מפני שיש לו כוח מיקוח אמיתי.
במקביל, מקודמים תיקוני חקיקה שמטרתם להרחיב את המודל גם למגזר העסקי, באמצעות הקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים, לצד שיפור וטיוב המאגר הקיים. המשמעות לציבור היא יותר שקיפות במידע הפיננסי מובילה ליותר תחרות ולתנאי אשראי טובים יותר.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר כי זה חוק בעל חשיבות עליונה שעבדו עליו הגורמים המקצועיים במשרד האוצר במשך תקופה ארוכה ומשמעותית וישנה חשיבות רבה להעברתו עוד במושב הכנסת הנוכחי.
למה זה חשוב?
באופן עקרוני לעסקים הקטנים יש בעיה משמעותית לקבל אשראי מגורם שהוא לא הבבנק שלהם. אם עסק מחזיק חשבון בנק בבנק לאומי, יהיה לו קשה לקבל אשראי בבנק דיסקונט כי פשוט דיסקונט לא מכיר אותו ולכן תיאורטית, הוא לא יתן בכלל אשראי ואם הוא כן יתן, הוא יגבה ריבית גבוהה יותר. - בגלל שהוא לא מכיר את העסקה.
כך נוצר מצב שהעסק הקטן תלוי בבנק שלו ואם זה לא מוכן לתת לו אשראי או גובה ממנו ריבית גבוהה, אין לעסק הקטן כמעט כל יכולת לקחת אשראי מבנק אחר או חברת ביטוח וכן הלאה. התהליך הזה יוצר צוואר בקבוק שמונע מעסקים להתפתח ולכן יש לעסקים האלה (שכמחצית מכוח העבודה של ישראל עובד בהם) יש בעיה להתפתח באמצעות אשראי וכמעט כל הכסף שלהם מגיע מאשראי שלוקח בעל העסק באופן אישי או שהוא פשוט נמנע מלפתח את העסק - מה מכביד (מאוד) על הכלכלה.
למרות היתרונות הכלכליים הברורים שעולים מהמחקר המעודכן של בנק ישראל הרי שישנם היבטים משמעותיים בחוק הזה שנוגעים לשמירה על פרטיות, הזכות להישכח וכן הלאה וכן סיכוני סייבר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו