"נתניהו ביקש חשיבה מחדש": חוק המשכנתאות יורד מהפרק במהירות?

ישיבת ועדת השרים לחקיקה שהייתה אמורה לדון היום (ראשון) בחוק סבסוד המשכנתאות בוטלה, ללא סיבה וללא מועד התכנסות חדש כדי לדון בחוק סבסוד המשכנתאות.

גורמים המעורים בפרטים מסרו ל"היום" כי מאחורי הקלעים ראש הממשלה בנימין נתניהו, הורה לבצע חשיבה מחדש על כל הנושא בעקבות הביקורת הקשה, לרבות ממשרד האוצר.  

הגורמים אמרו שבשלב זה לא ברור אם הצעת החוק תשוב בקרוב לוועדת השרים, אולם בכל מקרה, ראש הממשלה ביקש לבצע חשיבה מחדש לכל המהלך.

הזכאות, התנאים - והביקורת

מאחורי החוק עומד פרופ׳ אבי שמחון, יו״ר המועצה הלאומית לכלכלה. לשיטתו החוק נועד למעשה לסבסד את הריבית הגבוהה לאנשים שלקחו משכנתה בשנים האחרונות.

על פי שמחון, ההטבה אמורה לחול על משפחות של בני 30 עד 40, בעלות תקציבית מוערכת של כמיליארד שקל בשנת 2026, 500 מיליון שקל בשנת 2027, 200 מיליון שקל בשנת 2028 ועוד 24 מיליון שקל בשנת 2029.

ההחזר יכלול עמלות שישולמו לבנקים מקופת המדינה כדי לפצות אותם על עלויות התפעול של ההחזרים.

במסמך רשמי שפורסם שלשום למערך הייעוץ המשפטי - ונחשף ב"היום" - העביר מהרן פרוזנפר, הממונה על התקציבים באוצר את ההתנגדות הרשמית של אגף תקציבים לחוק סבסוד המשכנתאות שמקדם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

בשונה מפניית הכלכלן הראשי באוצר לייעוץ המשפטי (הכלכלן הראשי הוא גורם מחקרי יותר) הרי שאגף תקציבים אמור לתכלל את האירוע התקציבי.

המסמך שהגיע לידי "היום" מלמד כי לשיטת אגף תקציבים העלות שהציג פרופ׳ אבי שמחון רחוקה (מאוד) מהחישוב שבוצע באגף, וכאן אומר ראש אגף תקציבים, מהרן פרוזנפר שמדובר בעלות לתקציב המדינה של 7 מיליארד שקלים שלא קיימים בשום מקום בתקציב. שמחון מעריך שהצעד יעלה כ-1.5 מיליארד שקלים.

ביום שישי הפתיעה מזכירות הממשלה כשהכניסה לדיון ועדת השרים לחקיקה את ה"חוק לסבסוד משכנתאות" שנהגגה על ידי פרופ׳ אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה. ההצעה קובעת כי מי שלקח משכנתא עד חודש מרץ 2022 (יש הרחבה עד לחודש דצמבר 2022) ורכש דירה יחידה בשווי של עד 4 מיליון שקל - יקבל החזר של 75% מהשינוי בריבית שלה.

שנת 2022 הייתה השנה בה התחילו בנקים מרכזיים בעולם (וכמובן גם בנק ישראל) לגמול את העולם מריבית אפס - שהיא ריבית שאינה ברת קיימא - ובנקודות זמן מסויימות הביאה את האינפלציה בארה"ב לקצב שנתי של 8%. היה ברור לכל כי תהליך הגמילה מריבית אפס יהיה כואב אבל מחוייב המציאות כדי למנוע התפרצות אינפלציונית.

באופן עקרוני תהליך הגמילה הזה עבר בהצלחה כשהאינפלציה העולמית (וגם בישראל) נכנסה בחזרה לטווחי יעד יציבות המחירים. הצעת החוק של שמחון נועדה להתערב בתהליך הזה - בדיעבד, וזה כבר הביא את כלל גורמי המקצועי, מהכלכלן הראשי, עובר באגף תקציבים ועד בנק ישראל, להתנגד לתהליך הזה מקצועית.

הגדיל ועשה אגף תקציבים ובמסמך פנימי שפורסם בסוף השבוע ב"היום" כתב ראש האגף, מהרן פרוזנפר, כי העלות התקציבית של הסבסוד הזה עומדת על 7 מיליארד שקל, סכום שלא קיים באוצר וכדי להביא אותו צריך יהיה להעלות מסים. כאן ועכשיו.

מאחר שכרגע נראה שבנק ישראל ימשוך את הריבית הגבוהה עוד חודש, הרי שנותרו הכלים הפיסקאליים. כאן הורדת מסים היא לא רלוונטית בגלל המלחמה וצורכי הכסף של הצבא, ולכן נבחרה דרך אחרת להזרים כסף לציבור באמצעות סבסוד המשכנתאות.

התהליך הזה סופג ביקורת בעיקר כי מי שרוכש דירה בשווי של 4 מיליון שקל - הוא אינו אדם נזקק,  וכשרכש את הדירה הוא היה צריך לצפות שריבית אפס לא תיוותר לנצח. העלאת הריבית נועדה לעשות בדיוק את הדבר הבא: לצמצם את ההכנסה הפנויה של אותו משק בית כדי שיצרוך פחות.