בין שותפות לפערי פנסיה: ניהול כספי משק הבית בגיל השלישי

בקרב בני 65 ומעלה המודל הנפוץ ביותר הוא ניהול משותף (כ־55%-60%), שבו החלטות משמעותיות מתקבלות יחד. עם זאת, קיימת חלוקה תפקודית: נשים רבות אמונות על הניהול השוטף של תקציב משק הבית, בעוד גברים נוטים להוביל את ניהול הנכסים ארוכי הטווח והשקעות ההון. בקרב כ־25%-30% ממשקי הבית הגבר מנהל את הכספים לבדו (שכיח יותר בגילי +80), ורק ב־10%-15% מהמקרים האישה מנהלת אותם בלעדית.

מודל הניהול: בעוד בישראל הניהול המשותף מושרש בתרבות משפחתית קולקטיבית, במדינות צפון אירופה וסקנדינביה קיימת נטייה חזקה יותר להפרדה מבנית של חשבונות בנק או לשוויון מלא בניהול תיקי ההשקעות.

פער הפנסיה: פער הקצבאות בין גברים לנשים בישראל עומד על כ־27%, נתון המציב אותה בדומה לממוצע ה־OECD. הוא נמוך משמעותית ממדינות כמו יפן או גרמניה (שבהן הפער הוא יותר מ־35%), אך גבוה מהמודל הסקנדינבי השוויוני.

אוריינות פיננסית: בדומה לעולם, גם בישראל קיים פער בביטחון העצמי הפיננסי. נשים בגיל השלישי נוטות להעריך את הידע שלהן כנמוך יותר מזה של גברים, גם כאשר רמת הידע האובייקטיבית דומה.

ככל שקבוצת הגיל צעירה יותר (65-75), כך הפערים מצטמצמים. נשים בדור זה, שהיו בעלות קריירה ועצמאות כלכלית, מפגינות מעורבות גבוהה בהרבה בניהול הכספי לעומת דורות קודמים.

לשיפור הניהול יש כמה דרכים. המובילה היא קבלת אחריות אישית והגדלת הידע הפיננסי והמעורבות השוטפת.