הדולר בשפל חדש: איפה הישראלים ירוויחו - ולמה ההוזלות לא מגיעות מיד?

המסחר בשוק המט"ח מתנהל הבוקר (רביעי) בדיוק לפי התחזיות: הדולר מאבד עוד כ-0.5% ונסחר סביב 2.92 שקלים - נקודת שפל חדשה. כדי להבין עד כמה המגמה הזו עמוקה, מספיק להיזכר בשני ציטוטים שנאמרו לאחרונה ל"היום".

יניב פגוט, סמנכ"ל הבורסה, אמר כי מהרגע שהדולר ירד מתחת לרף של 3 שקלים, נפתחה הדרך גם לרמה של 2.5 שקלים. במקביל, ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, הסביר כי המשקיעים הזרים נמצאים במצב של FOMO בכל הנוגע לכלכלה הישראלית - מה שמייצר זרם בלתי פוסק של כסף לישראל.

כדי להבין מה דוחף את הדולר כלפי מטה, צריך להסתכל על שלושה כוחות מרכזיים שפועלים כיום בשוק המט"ח.

שלושה כוחות מרכזיים

הראשון הוא הכוח הגלובלי. הדולר נחלש בעולם כולו. הבוקר הוא מאבד כ-0.5% גם מול האירו וגם מול הפאונד, והמגמה הזו מקרינה באופן טבעי גם על השקל. מדובר בתהליך רחב יותר, שנובע בין היתר מהמדיניות הכלכלית בארה״ב - מדיניות שמעוניינת בדולר חלש יותר כדי לעודד יצוא ולחזק את התעשייה האמריקאית.

לעוצמתה של הכלכלה האמריקאית אין כיום תחרות אמיתית, ולכן גם תזוזות קטנות בדולר מורגשות היטב בשווקים אחרים - כולל בישראל. אבל הסיפור המקומי משמעותי אפילו יותר.

הכוח השני הוא זרם ההשקעות לישראל. השיקום שאחרי המלחמה דורש הון עצום, ומשקיעים זרים רוצים לקחת חלק בתהליך הזה. נכון להיום, תשואות האג"ח האמריקאיות נעות סביב 4.3%, בעוד שממשלת ישראל מגייסת חוב בחו"ל בתשואות של מעט יותר מ-5%. הבנקים הישראליים כבר מגייסים סביב 5.5% ואף יותר.

עבור משקיעים זרים, זו כבר תשואה עודפת של לפחות 1% ביחס לאלטרנטיבות אחרות - ובשוק ההון מדובר בפער משמעותי.

אלא שהתשואה על האג"ח היא רק חלק מהסיפור. המשקיעים רוצים להיות חלק גם מהדבר הגדול הבא של הכלכלה הישראלית: ההייטק. בשנתיים האחרונות ישראל הפכה למעבדה חיה בתחומי ה-AI והסייבר, והחיבור בין הידע שנצבר כאן לבין יכולות השיווק והחדירה לשווקים בארה״ב, אירופה ואסיה - מייצר פוטנציאל לתשואות גבוהות במיוחד.

הכוח השלישי הוא הריבית. לפי הערכות בשוק, בנק ישראל צפוי לעכב את הורדות הריבית כדי למנוע התחממות יתר של המשק. ישראל נמצאת בשנת בחירות סוערת, עם הוצאות ממשלתיות גבוהות ו"כלכלת בחירות" אגרסיבית יחסית, ולכן שמירה על ריבית גבוהה נתפסת ככלי מרכזי לצינון הביקושים. גם זה מושך כסף לישראל - בעיקר מצד שחקנים פיננסיים שמחפשים ליהנות מפערי ריביות.

לצד כל אלה, יש גם את ההשפעה של המוסדיים הישראלים - אחד הכוחות הגדולים ביותר בשוק. באופן עקרוני, הגופים המוסדיים בישראל מחזיקים הקצאה של כ-50% מהכסף בישראל ו-50% בחו"ל, בעיקר בארה״ב. בפועל, הם לא רוכשים ישירות מניות אמריקאיות, אלא פועלים באמצעות חוזים עתידיים על מדדים כמו S&P 500.

יותר ביקוש לשקל - פחות ביקוש לדולר

כדי להחזיק בפוזיציות האלו, הם צריכים להעמיד בטוחות דולריות - בדרך כלל סביב 10% מהיקף ההשקעה. כשהשווקים בארה"ב עולים, שווי ההשקעות שלהם מזנק, ונוצר מצב שבו הם מחזיקים בעודף בטוחות בדולרים.

מה עושים עם עודף הדולרים הזה? מוכרים אותם, ממירים לשקלים ומזרימים חלק מהכסף בחזרה לשוק המקומי - מה שמפעיל לחץ נוסף על הדולר.

כל הכוחות האלה פועלים כרגע באותו כיוון: יותר ביקוש לשקל ופחות ביקוש לדולר. לכן, גם אם רמה של 2.5 שקלים לדולר עדיין נשמעת קיצונית, בשוק כבר יש מי שטוענים שהדרך לשם פתוחה.

מה אומר דולר חלש עבורנו?

אז מה בעצם אומר דולר חלש עבור הישראלים? על פניו, מדובר בבשורה טובה לציבור - אבל כזו שלא מורגשת מיד בכיס.

ההשפעה הראשונה אמורה להגיע למחירי האנרגיה: דלק, חשמל ואפילו מים. הסיבה פשוטה - הנפט בעולם נקנה בדולרים, גם תהליך הזיקוק שלו מתומחר בדולרים, ובסוף כל העלויות האלו מומרות לשקלים. לכן, כשהדולר נחלש והשקל מתחזק, העלויות אמורות לרדת - ובהמשך גם המחירים לצרכן.

זה לא נעצר רק בתחנת הדלק. מחירי החשמל מושפעים מעלויות האנרגיה, וגם מוצרים ושירותים רבים במשק שמתבססים על חשמל אמורים להפוך לזולים יותר לאורך זמן.

ייבוא מחו"ל יוריד עלויות

גם כל מה שמגיע מחו״ל אמור לעלות פחות. יבואנים משלמים בדולרים על בגדים, מוצרי חשמל, רהיטים, צעצועים ומוצרים נוספים - ולכן שקל חזק אמור להוזיל את העלויות שלהם. בתיאוריה, זה אומר שאפשר יהיה לקנות יותר באותו סכום כסף: למשל שלוש חולצות ב-100 שקל במקום שתיים.

אבל כאן מגיע ה"אבל" הגדול

הוזלות כאלה לא קורות בן לילה. עסקים ויבואנים עובדים עם מלאים שנקנו מראש, לעיתים כשהדולר היה גבוה יותר. לכן גם אם שער הדולר יורד היום - הם עדיין מוכרים סחורה שעלתה להם ביוקר.

זה נכון לבתי הזיקוק, לחברות תעופה כמו אל על וגם לרשתות בקניונים. רק כשהם יתחילו לרכוש סחורה חדשה לפי שער דולר נמוך יותר, הלחץ להוריד מחירים יתחיל לחלחל לשוק. וגם אז - לא כולם ממהרים להוזיל מחירים מיד, כי חלק מהחברות מנסות קודם לכסות הפסדים או שחיקה מתקופות קודמות.

אם השקל יישאר חזק לאורך זמן, בסופו של דבר לא תהיה ברירה - והמחירים יתאימו את עצמם למציאות החדשה. ומי פחות נהנה מהמצב הזה? בעיקר חברות שמכניסות כסף בדולרים אבל משלמות הוצאות בשקלים - למשל חברות הייטק וחברות נדל״ן מסחרי.

דוגמה טובה לכך היא אקזיט הענק של וויז. לפי ההערכות, המדינה הייתה אמורה לקבל מהעסקה כ-10 מיליארד שקלים במסים, אבל בפועל נגבו כ-9 מיליארד בלבד. אחת הסיבות האפשריות לפער היא היחלשות הדולר, ששחקה את שווי העסקה במונחים שקליים - ובהתאם גם את סכום המס ששולם למדינה.