"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מתחת לקו האדום: ההשפעה של הדולר הנמוך מחייבת את הקברניטים למחשבה ואולי גם מעשה
ישראל של ממשלת האחדות בשנת 1985 היא ממש לא ישראל של שנת 2026. אך כפי שאז, לפני מעל ל-40 שנה, מדיניות אחראית הובילה לייצוב המשבר, גם הפעם ודווקא כשהשקל חזק מאד מול הדולר, נחוצה אולי התערבות בכדי לשמור על היצרנים והכנסות המדינה | רו"ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון בטור מיוחד
בורסה. צילום: GettyImages

מתחת לקו האדום: ההשפעה של הדולר הנמוך מחייבת את הקברניטים למחשבה ואולי גם מעשה

ישראל של ממשלת האחדות בשנת 1985 היא ממש לא ישראל של שנת 2026. אך כפי שאז, לפני מעל ל-40 שנה, מדיניות אחראית הובילה לייצוב המשבר, גם הפעם ודווקא כשהשקל חזק מאד מול הדולר, נחוצה אולי התערבות בכדי לשמור על היצרנים והכנסות המדינה | רו"ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון בטור מיוחד

חן שרייבר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

התערבות ממשלתית ביחס בין השקל לדולר, זכורה לציבור מתקופה כלכלית מאתגרת בשנות השמונים של המאה הקודמת ולא לחיוב. האינפלציה שדהרה כמעט במשך עשור והצעדים מרחיקי הלכת שנעשו, בלמו בסופו של דבר את הסחרור של האינפלציה.

אבל ישראל של ממשלת האחדות בשנת 1985 היא ממש לא ישראל של שנת 2026. אך כפי שאז, לפני מעל ל-40 שנה, מדיניות אחראית הובילה לייצוב המשבר, גם הפעם ודווקא כשהשקל חזק מאד מול הדולר, נחוצה אולי התערבות בכדי לשמור על היצרנים והכנסות המדינה.

על פניו, הדולר הנמוך מהווה הזדמנות לקהל הצרכנים הישראלים. כח קנייה גדול יותר לישראלים המטיילים בחו"ל והוזלת מוצרים מיובאים. האם אכן הישראלים נהנים מכך? אני לא משוכנע. ראשית, בצל הפסקת האש השברירית וכשהמלחמה מול איראן עשויה להתחדש בכל רגע, חברות תעופה רבות עדיין לא חזרו לישראל ואין כל צפי לכך.

נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, צילום: קרדיט צילום: גילי אייסנמן

במידה ולא יהיה שינוי, מחירי החופשות בקיץ יישארו גבוהים וכן כל עוד לא ייפתר המשבר סביב מיצרי הורמוז, אזי שמחירי הדלק הסילוני צפויים לעלות. האם יישאר לישראלים המטיילים עודפי הוצאות במהלך החופשה? לא בטוח בכלל. שנית, האם בעקבות שער הדולר הנמוך היבואנים יורידו את המחירים לצרכן? אני משער שלא.

גם ליבואנים היו תקופות קשות של פגיעה בהכנסות והתמודדויות שונות בעקבות מצב המלחמה, לצד רגולציה מכבידה. האם בעל עסק שהיה סגור בזמן המלחמה, המשיך לשלם מיסים ושכירות, עדיין לא ראה פיצויים מהמדינה, יוריד את המחיר לצרכן בשל המחיר כעת? התשובה ברורה.

בנוסף קיימת גם הפגיעה בענף היצוא מספר אחד שלנו, ההייטק עסקאות ענק שהכניסו לקופת המדינה מיליארדים רבים, מכניסות הרבה פחות כסף כעת. חברות היטק ישראליות ובינלאומיות, לא יכולות לפעול במשך תקופה ארוכה במציאות של דולר נמוך ועלולות לבצע צעדים משמעותיים כמו מעבר לחו"ל או צמצומים.

מהיכן המדינה תגבה את הכסף? מעליית מיסים כמובן. אבל לא רק ההיטק נפגע, גם כלל התעשייה המייצאת וכן התעשיות הביטחוניות. את הנזקים הללו, הציבור הישראלי יראה הרבה יותר מהר מאשר הוזלת המחירים.

העיניים נשואות גם להחלטות בבנק ישראל. במהלך המלחמה מול איראן, הבנק התערב בצורה מינורית בשוק המט"ח, מתוך אותה עמדה בה הוא פועל בכדי לשמור על הנזילות בעתות חרום. החלטת הריבית הבאה בסוף חודש מאי, תהיה מורכבת כמובן גם מהמצב הגיאופוליטי של ישראל אך גם מסביבה של דולר נמוך שגם עשויה להיות משמעותית בקבלת ההחלטה של הועדה המוניטרית.

*הכותב הינו בורר בסכסוכים עסקיים ונשיא לשכת רו״ח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...