בורסה. צילום: GettyImages

מתחת לקו האדום: ההשפעה של הדולר הנמוך מחייבת את הקברניטים למחשבה ואולי גם מעשה

ישראל של ממשלת האחדות בשנת 1985 היא ממש לא ישראל של שנת 2026. אך כפי שאז, לפני מעל ל-40 שנה, מדיניות אחראית הובילה לייצוב המשבר, גם הפעם ודווקא כשהשקל חזק מאד מול הדולר, נחוצה אולי התערבות בכדי לשמור על היצרנים והכנסות המדינה | רו"ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון בטור מיוחד

התערבות ממשלתית ביחס בין השקל לדולר, זכורה לציבור מתקופה כלכלית מאתגרת בשנות השמונים של המאה הקודמת ולא לחיוב. האינפלציה שדהרה כמעט במשך עשור והצעדים מרחיקי הלכת שנעשו, בלמו בסופו של דבר את הסחרור של האינפלציה.

אבל ישראל של ממשלת האחדות בשנת 1985 היא ממש לא ישראל של שנת 2026. אך כפי שאז, לפני מעל ל-40 שנה, מדיניות אחראית הובילה לייצוב המשבר, גם הפעם ודווקא כשהשקל חזק מאד מול הדולר, נחוצה אולי התערבות בכדי לשמור על היצרנים והכנסות המדינה.

על פניו, הדולר הנמוך מהווה הזדמנות לקהל הצרכנים הישראלים. כח קנייה גדול יותר לישראלים המטיילים בחו"ל והוזלת מוצרים מיובאים. האם אכן הישראלים נהנים מכך? אני לא משוכנע. ראשית, בצל הפסקת האש השברירית וכשהמלחמה מול איראן עשויה להתחדש בכל רגע, חברות תעופה רבות עדיין לא חזרו לישראל ואין כל צפי לכך.

נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, צילום: קרדיט צילום: גילי אייסנמן

במידה ולא יהיה שינוי, מחירי החופשות בקיץ יישארו גבוהים וכן כל עוד לא ייפתר המשבר סביב מיצרי הורמוז, אזי שמחירי הדלק הסילוני צפויים לעלות. האם יישאר לישראלים המטיילים עודפי הוצאות במהלך החופשה? לא בטוח בכלל. שנית, האם בעקבות שער הדולר הנמוך היבואנים יורידו את המחירים לצרכן? אני משער שלא.

גם ליבואנים היו תקופות קשות של פגיעה בהכנסות והתמודדויות שונות בעקבות מצב המלחמה, לצד רגולציה מכבידה. האם בעל עסק שהיה סגור בזמן המלחמה, המשיך לשלם מיסים ושכירות, עדיין לא ראה פיצויים מהמדינה, יוריד את המחיר לצרכן בשל המחיר כעת? התשובה ברורה.

בנוסף קיימת גם הפגיעה בענף היצוא מספר אחד שלנו, ההייטק עסקאות ענק שהכניסו לקופת המדינה מיליארדים רבים, מכניסות הרבה פחות כסף כעת. חברות היטק ישראליות ובינלאומיות, לא יכולות לפעול במשך תקופה ארוכה במציאות של דולר נמוך ועלולות לבצע צעדים משמעותיים כמו מעבר לחו"ל או צמצומים.

מהיכן המדינה תגבה את הכסף? מעליית מיסים כמובן. אבל לא רק ההיטק נפגע, גם כלל התעשייה המייצאת וכן התעשיות הביטחוניות. את הנזקים הללו, הציבור הישראלי יראה הרבה יותר מהר מאשר הוזלת המחירים.

העיניים נשואות גם להחלטות בבנק ישראל. במהלך המלחמה מול איראן, הבנק התערב בצורה מינורית בשוק המט"ח, מתוך אותה עמדה בה הוא פועל בכדי לשמור על הנזילות בעתות חרום. החלטת הריבית הבאה בסוף חודש מאי, תהיה מורכבת כמובן גם מהמצב הגיאופוליטי של ישראל אך גם מסביבה של דולר נמוך שגם עשויה להיות משמעותית בקבלת ההחלטה של הועדה המוניטרית.

*הכותב הינו בורר בסכסוכים עסקיים ונשיא לשכת רו״ח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...