זינוק בדורשי העבודה: נשים וצעירים במוקד; מהפך בערים מוכות האבטלה

מספר דורשי העבודה, בעקבות "שאגת הארי", הוכפל ביותר מפי 2.5 במהלך חודש מרץ ועמד בסופו על כ-396 אלף איש - לעומת כ-156 אלף איש בפברואר. כך עולה מנתוני שירות התעסוקה המפרסם את דופק שוק העבודה, בדו״ח שמסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש מרץ.

בעוד שבחודש פברואר, מספר דורשי העבודה היה כמעט זהה למספר המשרות הפנויות, במרץ מספרם של המשרות ירד לכ-120 אלף בלבד והיחס בינן למספר דורשי העבודה עמד על 0.32- כלומר, כ-3 משרות פנויות על כל 10 דורשי עבודה.

בבחינת התפלגות דורשי העבודה לכאלה שהיו רשומים בשירות התעסוקה גם בחודש שקדם לבין נרשמים חדשים במהלך מרץ, עולה כי הזרם עמד החודש על כ-257 אלף המהווים כ-65% מכלל דורשי העבודה, כאשר כ-60% מכלל הזרם היו נשים.

עלייה זו בזרם כמו במספר דורשי העבודה הכללי במהלך 'שאגת הארי' חריגה אף יותר מאלו שנרשמו במהלך החודשיים הראשונים ב-'חרבות ברזל' (אוקטובר-נובמבר 2023) ו-'עם כלביא' (יוני 2025), שגם בהם לנוכח העצימות המלחמתית, ידע שוק העבודה זעזועים.

בהתבסס על הדינמיקה התעסוקתית שאפיינה את היציאה ממשברי השנים האחרונות, כגון סגרי הקורונה, 'חרבות ברזל' ו-'עם כלביא', הערכת שירות התעסוקה היא ככל שתימשך הפסקת האש צפויה להירשם ירידה מהירה במספר דורשי העבודה אשר תלך ותגבר בחודשים הקרובים.

כמו במשברים קודמים, גם ב-'שאגת הארי' עיקר הנפגעים תעסוקתית היו נשים, צעירים, עובדי מכירות ושירותים ועובדים לא אקדמאים.

שיעור הנשים מכלל דורשי העבודה עלה ליותר מ-58%, מנגד שיעור האקדמאים ירד מכ-20% בפברואר לכ-14.5% בלבד במרץ.

מהפך: חרדים לפני ערבים

באשר לפילוח לפי ערים עולה כי מזה שנים, אום אל פחם ורהט לא עמדו בראש רשימת הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר אלא הערים החרדיות מודיעין עילית, ביתר עילית, בני ברק ואלעד. בכל הערים הללו נרשמה עלייה במספר דורשי העבודה, אשר עמדה בממוצע על כ-182%.

הערים בהן נרשמו העליות המשמעותיות ביותר היו כאמור חרדיות: בני ברק עם עלייה של כ-529%, מודיעין עילית עם 516%, אלעד (כ-458%) וביתר עילית (כ-356%).

כתוצאה, לראשונה מזה שנים בראש הרשימה לא עמדו אום אל פחם ורהט (שדורגו החודש במקום ה-9 וה-12, בהתאמה).

רשימת הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר: מודיעין עילית (כ-13%), ביתר עילית (כ-12%), אלעד (למעלה מ-11%) ובני ברק (למעלה מ-10%).

אולם, גם החודש כלל 15 הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה היו חרדיות, פריפריאליות וערביות. כאשר יצוין, כי העלייה במספר דורשי העבודה נרשמה גם בערים חזקות אך בעצימות פחותה יותר, וכתוצאה גם החודש הערים החזקות החזיקו בשיעורי דורשי עבודה נמוכים באופן משמעותית שנעו בסביבות ה-5%, אף שהם גבוהים מאלו שנרשמו בחודשים הקודמים.

עליות משמעותיות במספר דורשי העבודה היו גם בערי מטרופולין כירושלים, תל אביב וחיפה.

עלייה של 273% במספר תובעי האבטלה

העלייה המשמעותית במספר דורשי העבודה שנרשמה במרץ לנוכח מבצע 'שאגת הארי' ניכרה הן בקרב תובעי הבטחת ההכנסה והן בקרב תובעי האבטלה, אך בעצימות שונה באופן משמעותי.

בעוד ומספר תובעי הבטחת ההכנסה האמיר החודש בכ-22% ועלה מכ-35 אלף בפברואר (המספר הנמוך אי פעם) לכ-43.5 אלף החודש, הרי שמספר תובעי האבטלה האמיר בכ-273% ועלה מכ-114 אלף ליותר מ-342 אלף, מספר העולה על סך כל דורשי העבודה שהיו רשומים בשירות התעסוקה בשיאה של 'חרבות ברזל' (כ-332 אלף).

10 דורשי עבודה לכל 3 משרות פנויות

לאחר חודשים ארוכים בהם התאפיין שוק העבודה הישראלי כשוק הדוק, שבו מספר דורשי העבודה כמעט זהה למספר המשרות הפנויות, עבר שוק העבודה הישראלי לנסיבות של חסר משמעותי במשרות.

לפי נתוני הלמ"ס, מספר המשרות הפנויות ירד במרץ ב-16.8%- מכ-144 אלף בפברואר לכ-120 אלף בלבד במרץ. בהינתן שמספר דורשי העבודה עלה ביותר מפי 2.5, הרי שהיחס בין מספר המשרות הפנויות למספר דורשי העבודה ירד מ-0.92 ל-0.32.

דהיינו, ממצב שבו כ-10 דורשי עבודה התמודדו על כ-9 משרות פנויות למצב שבו הם מתמודדים על כ-3 משרות פנויות בלבד.

בשירות התעסוקה מעריכים כי יחס זה בין המשרות לדורשי העבודה הוא זמני ועתיד להשתנות ככל שיתייצבו הנסיבות הביטחוניות והשוק יתאושש ויחזור לשגרה.

בדומה למשברי השנים האחרונות, גם ב-'שאגת הארי' משלמות המחיר התעסוקתי העיקריות היו נשים. כפי שדיווח שירות התעסוקה במהלך מרץ, עם עלייה של 4.1%, נשים היוו למעלה מ-60% מהנרשמים החדשים כדורשי עבודה במהלך 'שאגת הארי'.

בקרב קבוצת הצעירים (עד 34) נרשמה עלייה מספרית של כ-246%, בקרב קבוצת הביניים (35-54) נרשמה עלייה מספרית של כ-142% ואילו בקרב קבוצת המבוגרים (מעל 55) נרשמה עלייה כ-89%.

עלייה זו בשיעור הצעירים משקפת גם היא, בדומה לעלייה בשיעור הנשים, את העובדה שם חשופים יותר להשפעת משברים על יציבותם התעסוקתית. עלייה זו נובעת מהעובדה שהם מועסקים בשיעורים גבוהים יותר בענפים התלויים בפתיחת השוק, כמכירות ושירותים, ומושפעים יותר גם מסגירת מערכת החינוך או מהמעבר ללמידה מרחוק.

העליות המשמעותיות ביותר נרשמו במשלחי יד הכרוכים בעבודה בחוץ או בכזו הכרוכה בהתקהלות, היבטים אשר הוגבלו משמעותית על ידי פיקוד העורף לנוכח מטחי הטילים העצימים שנרשמו במהלך 'שאגת הארי'.

הבולטים ביותר היו גננים ומגדלי גידולים (כ-496%), עובדי ספורט וכושר (כ-348%) ומשלח יד נלווה בתחומי האומנות, התרבות והקולינריה (כ-320%)

עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה: "הדוח משקף באופן מלא את התנודות שחווה שוק העבודה במהלך מבצע 'שאגת הארי' עם כ-396 אלף דורשי עבודה. אלו הנתונים המעודכנים ביותר לחודש מרץ, הכוללים גם את דיווחי החל"ת הרטרואקטיביים שהתקבלו לאור פתיחת המתווה. עיקר ההשפעה ניכרת בקרב הורים לילדים, נשים וצעירים. יחד עם זאת, שוק העבודה הישראלי חזק, והנתונים כבר מראים לנו מגמת התאוששות וחזרה לשגרה".