הצעדים הדחופים שעל נציב שירות המדינה החדש לעשות

עם כניסתו לתפקיד של נציב שירות המדינה החדש, אחד התפקידים המשפיעים ביותר על איכות הממשל בישראל, נפתחת הזדמנות לעצור את השחיקה בשירות הציבורי ולבנות אותו מחדש. לפי סקר שערכנו במכון הישראלי לדמוקרטיה יותר ממחצית מהציבור (52.5%) חושבים שיש פגיעה משמעותית באיכות השירות הציבורי בישראל.

נציבות שירות המדינה קובעת מי ינהל את משרדי הממשלה, כיצד מתקבלות החלטות מקצועיות, ואיך נראה השירות שהאזרחים מקבלים בפועל. אלא שכיום המערכת נמצאת בצומת בעייתי: שיעור המינויים הפוליטיים בדרגים הבכירים גבוה יחסית, ובמקביל השירות הציבורי מתקשה למשוך כוח אדם איכותי עם ירידה של כ־40% בביקוש למכרזים בשנים האחרונות.

התוצאה היא פגיעה ביכולת של המדינה לתכנן, לבצע ולספק שירותים לאזרחים דווקא בתקופה שבה האתגרים רק הולכים ומתרבים.

תפקידו המרכזי של הנציב החדש הוא להבטיח שירות ציבורי ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי הפועל בנאמנות לציבור. על רקע זה, אלו 10 הפעולות המרכזיות שעליו לקדם עם כניסתו לתפקיד:

1. להגן על עצמאות הדרג המקצועי - לקבוע מנגנון שמחייב קבלת חוות דעת מקצועיות וחלופות מדיניות טרם קבלת ההחלטות. במקרים שבהם הדרג הנבחר בוחר לפעול בניגוד לעמדה המקצועית, הוא חייב לנמק את החלטתו באופן פומבי ושקוף לציבור. במדינות עם שירות ציבורי חזק, חובת היוועצות מקצועית היא פרקטיקה מקובלת שמובילה למדיניות יציבה יותר ופחות תנודתיות.
2. להבטיח מינויים מקצועיים בלבד - לעגן הליכי מינוי שקופים, מקצועיים ותחרותיים. הליכים אלו יזכו גם לאמות הציבור וגם לעבודה אפקטיבית מול הדרג הפוליטי. מחקרים בינלאומיים מצביעים על קשר שלילי מובהק בין שיעור מינויים פוליטיים לבין יעילות השירות הציבורי והצמיחה הכלכלית.
3. לחזק את ועדות המינויים, להגדיל את עצמאותן ולחדד את סמכויותיהן - ועדות בלתי תלויות הן מנגנון מרכזי להבטחת מינויים מקצועיים ולמניעת פוליטיזציה בשירות הציבורי.
4. לשים סוף לתופעת ממלאי המקום, להגביל כהונות זמניות ולחייב מינוי קבוע - ריבוי ממלאי מקום הוא תופעה חריגה יחסית בעולם, ופוגע ביציבות וביכולת להוביל מדיניות לאורך זמן. מומלץ לקבוע ככלל שתקופת מילוי המקום לא תעלה על חצי שנה.
5. קידום שוויון מגדרי בדרג הבכיר - לעגן כללים שיבטיחו ייצוג הולם לנשים במשרות הבכירות בשירות המדינה, ובפרט בתפקידי מנכ"לים. כיום לא מכהנת ולו אישה אחת כמנכ"לית במשרד ממשלתי. 2 נשים בלבד מונו לתפקיד זה בממשלה הנוכחית מתוך 51 מינויים ושתיהן במשרדים קטנים שכבר נסגרו (משרד ההסברה והמשרד לקידום מעמד האישה). מצב זה מנוגד לעקרונות יסוד של ייצוגיות ושוויון, וגם לחוק שירות המדינה (מינויים), הקובע חובת ייצוג הולם.
6. לקצר דרמטית את הליכי הגיוס ולהפוך אותם למהירים ומותאמים לשוק העבודה - בישראל תהליכי גיוס נמשכים לעיתים חודשים ארוכים מה שמרתיע מועמדים איכותיים לגשת למכרזים ופוגעים ביכולת של המדינה להתחרות עליהם אל מול השוק הפרטי.
7. לעדכן את השכר והתמריצים ולשפר את האטרקטיביות במיוחד בתחומים מבוקשים - פערי השכר מול המגזר הפרטי, במיוחד בתחומי הטכנולוגיה והדאטה, גבוהים משמעותית ומקשים על המדינה להתחרות על כוח אדם איכותי.
8. לאפשר קריירה גמישה במגזר הציבורי - לקדם ניידות בין משרדים ולפתח מסלולי קריירה מגוונים. לפעול להפוך משרות במשרדי הממשלה לקצובות בזמן ולאפשר מסלולי רוטציה וניידות שמחזקים את איכות הניהול ואת שביעות רצון העובדים.
9. לייצר מנגנונים גמישים למצבי חירום - לאפשר גיוס מהיר של מומחים חיצוניים להעסקה זמנית בעת משבר. הקורונה והמשברים הביטחוניים הוכיחו כי מדינות עם מנגנונים גמישים הצליחו להגיב מהר יותר ויעיל יותר.
10. להשלים ולעדכן את רפורמת ההון האנושי - להתאים את השירות הציבורי לעידן של טכנולוגיה ובינה מלאכותית. דו"חות בינלאומיים מצביעים על כך שממשלות שלא משקיעות בהתאמת כוח האדם לפערים טכנולוגיים נשארות מאחור.

נציב שירות המדינה החדש נכנס לתפקיד ברגע מכריע. הבחירות שיקבל בחודשים הקרובים ישפיעו לא רק על השירות הציבורי אלא על איכות הממשל בישראל כולה. כדי להצליח במשימה, עליו לא רק לקדם רפורמות אלא גם לפעול בשקיפות, לחזק את אמון הציבור, ולבסס מחדש שירות ציבורי מקצועי, עצמאי ואפקטיבי.

זהו רגע מבחן והזדמנות אמיתית לשנות כיוון: ממערכת שנשחקת, למערכת שמשרתת את הציבור.