הדולר נחלש הבוקר (שישי) וירד שוב מתחת לרף של 3 שקלים, ביום המסחר האחרון של השבוע, על רקע אופטימיות גוברת בשווקים בעקבות ההתפתחויות בזירה המדינית. ההכרזה של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על הארכת הסכם הפסקת האש בין ישראל ללבנון בעוד שלושה שבועות, תרמה לתחושת רגיעה יחסית - והחזירה את הפוקוס של המשקיעים לכלכלה.
המסחר נפתח במגמה חיובית בבורסה, כשברקע התחזקות השקל והיחלשות המטבע האמריקני. בשווקים מעריכים כי האפשרות להסדרה דיפלומטית של הלחימה, במקום חזרה לעימות בעצימות גבוהה, תומכת בהמשך הזרמת הון לישראל ומחזקת את המטבע המקומי.
ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, מסביר כי אחד הגורמים המרכזיים לתנועות בשוק הוא תחושת ה-FOMO בקרב משקיעים זרים. לדבריו, אותם משקיעים שפספסו את העליות בשוק המקומי לאחר הפסקת האש בעזה, מזהים כעת הזדמנות על רקע שינוי גיאופוליטי אפשרי - ומבקשים לא להישאר מחוץ למשחק.
בהר מציין כי העודף בחשבון הסחורות והשירותים של ישראל נותר יציב יחסית בשלוש השנים האחרונות, ועומד על מעט יותר מ-13 מיליארד דולר בשנה - ולכן אינו מסביר לבדו את התחזקות השקל בתקופה האחרונה. לדבריו, "ישראל הפכה ליעד אטרקטיבי להשקעות זרות - הן השקעות ישירות והן בניירות ערך".
לדבריו, עסקאות גדולות בשוק ההייטק תורמות גם הן ללחץ על המט"ח. "אקזיטים גדולים כמו זה של וויז שנמכרה לגוגל ב-32 מיליארד דולר, או סייברארק שנמכרה לפאלו-אלטו ב-25 מיליארד, מתורגמים בחלקם להמרות למט"ח - ולוחצים את השקל להתחזקות".
לשאלת "היום" אם גוברים הסיכויים להתערבות של בנק ישראל במסחר במט"ח, השיב בהר כי בעבר נקט הבנק בצעדים דומים בעיקר בתקופות של ייסוף מהיר שנבעו, להערכתו, מכשלי שוק. "ראינו התערבויות בתקופות כמו משבר פיננסי עולמי או הקורונה, שבהן משקיעים ישראלים נטו להגדיל חשיפה לשוק המקומי", אמר.
עוד הוסיף כי התערבות כזו נוטה להתרחש כאשר כלי הריבית מיצה את עצמו וכאשר האינפלציה נמצאת מתחת ליעד. "במצב הנוכחי קשה לטעון שמדובר בכשל שוק – הציפיות לשינויים גיאופוליטיים הן גורם לגיטימי, האינפלציה סביב מרכז היעד וכלי הריבית עדיין לא מיצה את עצמו", הסביר.
"אנחנו מעריכים שבנק ישראל יעדיף שלא להתערב בשוק המט"ח בשלב זה", סיכם בהר, "אך מדובר בסיטואציה שנתונה לפרשנות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו