אתמול נרשמה היסטוריה בכלכלה הישראלית כאשר הדולר ירד מתחת לרמת 3 השקלים. גם הבוקר נמשכת מגמת ההיחלשות, כאשר המטבע האמריקני נסחר סביב 2.98 שקלים. במקביל, בבורסה המקומית נרשמת יציבות, בעוד החוזים העתידיים על המדדים המובילים בניו יורק ממשיכים להצביע על עליות.
ברקע, מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול עלה ב-0.4%, בהתאם לתחזיות המוקדמות. המשמעות היא כי נותר מדד גבוה נוסף לפני שהאינפלציה צפויה להתייצב סמוך למרכז יעד יציבות המחירים.
מדד המחירים לחודש מרץ עלה ב-0.4%. האינפלציה השנתית ירדה והסתכמה ב-1.9%, נמוך מאמצע היעד של בנק ישראל (1-3%).
עילית פלג, סמנכ"לית קלי פרמיום מקבוצת אומרת כי: "במדד לא ניכרות השפעות דרמטיות כרגע של המלחמה. יחד עם זאת, המדד והצפי למדד אפריל צפוי לדחות את תהליך הורדת הריבית של בנק ישראל הבנק צפוי להעדיף המשך זהירות ולבחון נתונים נוספים והתפתחות הדברים לאור המלחמה לפני שינוי במדיניות המוניטרית.
"השפעות המלחמה עדיין לא מורגשות במדד הנוכחי וככל הנראה צפויות לבוא לידי ביטוי ביתר שאת במדדים הבאים: המלחמה מעלה את הסיכונים האינפלציוניים בישראל וגם בעולם, ויש לה השפעות גם על הגירעון הממשלתי שצפוי להתרחב ועל פרמיית הסיכון של ישראל.
"להערכתי מדד אפריל יהיה גבוה, גם בשל עונתיות, וגם כי ישקף יותר במדויק את השלכות המלחמה על יוקר המחיה בישראל. ישנם מספר גדול של משתנים משפיעים – הן מקומיים והן עולמיים – בראש ובראשונה המצב הגיאופוליטי העולמי, מחירי האנרגיה בעולם ובהתאם גם בארץ, שוק המט"ח הבוער שבו השקל ירד היום מתחת ל-3 שקלים לראשונה מזה 30 שנה, מחירי השכירות בישראל שמשפיעים על סעיף הדיור, שעלו במלחמה בגלל הביקוש לדירות עם ממ"ד, מחירי התיירות והטיסות בארץ. משתנה מכריע נוסף היא הזירה הצפונית בוערת, מצד אחד נתניהו הורה לקיים מו"מ היסטורי בין ישראל ללבנון, ומצד שני מטח הטילים של חיזבאללה לצפון לא עוצר.
"בנוסף לכלל המשתנים, לא ברור לאיזה בליל של מידע אפשר להאמין כדי לנסות ולתת תחזית הולמת, הציוצים וההצהרות של נשיא ארה"ב טראמפ סותרים זה את זה, וכך גם הדיווחים על הפסקת האש. השבוע הקרוב ילמד מעט יותר על העתיד לבוא, נדע אם השקט היחסי יישמר או שנחזור ללחימה – ואז כל הקלפים ייטרפו מחדש".
בין התחזקות השקל לסיכונים
דרור קרני, מנכ"ל קרני פמילי אופיס, מתייחס לשבירת רף 3 השקלים לדולר ומסביר כי מעבר לנקודת ציון פסיכולוגית, מדובר באירוע מאקרו-כלכלי משמעותי. לדבריו, "הירידה החדה בערך הדולר בתוך שנה אחת משקפת שילוב בין חולשה מבנית של המטבע האמריקני לבין התחזקות משמעותית של השקל".
קרני מציין כי אחד הגורמים המרכזיים למגמה הוא צמצום בפרמיית הסיכון של ישראל, לצד התפתחויות גיאופוליטיות חיוביות יחסית, המעודדות הזרמת הון זר. "לכך יש להוסיף את העודף בחשבון השוטף ופערי הריבית שמותירים את השקל אטרקטיבי", אמר.
עם זאת, הוא מזהיר מפני השלכות שליליות על המשק: "הצרכן הישראלי נהנה מכוח קנייה גבוה, אך במקביל מגזרי הייצוא והטכנולוגיה נפגעים", שכן לדבריו התחזקות השקל שוחקת את הרווחיות. לדבריו, ייתכן כי הבנק המרכזי יידרש לפעול כדי לאזן בין בלימת יוקר המחיה לבין שמירה על התחרותיות של התעשייה המקומית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו