נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם נובוגרוצקי (נובו), מזהיר מפני הנזק החמור והמצטבר שגורם השפל המתמשך בשער הדולר לכלכלה הישראלית בכלל, ולתעשייה וליצוא בפרט. לדברי נובוגרוצקי התחזקות השקל אינה סימן לעוצמה, אלא איום ממשי על רווחיות, תעסוקה ויכולת התחרות של ישראל בעולם.
דבריו של נובוגרוצקי מגיעים לאחר שהיום שער הדולר-שקל צלל לראשונה מזה כשלושים שנה אל מתחת לרמה של שלושה שקלים. מגמת היחלשות הדולר נמשכת על רקע העימות האמריקני-איראני, ובמקביל - הבורסה בתל אביב ממשיכה לשבור שיאים. בין הגורמים לצניחה: קריסה עולמית של הדולר, שחצה את רף 1.20 מול האירו, לצד לחצי מכירה מצד גופים מוסדיים ישראלים המחויבים לתקרת חשיפת מט"ח.
"דולר חלש שותה את הרווחיות של היצואנים. ירידה של קרוב ל‑20% בשער החליפין מוחקת לחלוטין שיעורי רווח. זו מתמטיקה פשוטה - והמשמעות היא פגיעה ישירה במפעלים ובמקומות עבודה".
בסקר שערכה התאחדות התעשיינים בנושא עולה כי כבר לפני חודשיים (בפברואר 2026) 63% מהתעשיינים דיווחו על צפי לירידה במכירות עקב ייסוף השקל, ו-79% צפו ירידה ברווח הגולמי מסיבה זו.
לדבריו, המשוואה כיום בלתי אפשרית עבור התעשייה: "ההכנסות בדולר נשחקות וההוצאות בשקל רק עולות: שכר, ארנונה, אנרגיה ומיסים עקיפים. אי אפשר לנהל כך תעשייה יצרנית. הפגיעה אינה נעצרת בתעשייה המסורתית בלבד". לדברי נובוגרוצקי גם ההייטק ופעילות רב־לאומית בישראל נמצאים בסיכון:
"שקל חזק הופך את ישראל ליקרה במונחי דולר. בדוחות של מטות בחו״ל, עלויות השכר והשכירות בישראל קופצות בעשרות אחוזים. זה מתכון ברור לצמצום פעילות, רילוקיישן והסטת השקעות החוצה". טענה זו מתכתבת עם נתון העולה מן הסקר, לפיו 51% דיווחו שיאלצו לצמצם פעילות בישראל ו-40% עומדים להעביר חלק מפעילותם בחו"ל על חשבון הייצור בישראל.
נשיא ההתאחדות קורא לפעולה מיידית ומתואמת: "המשך ירידת הדולר לצד ריבית גבוהה הוא שילוב מסוכן. נדרשת מדיניות עקבית וברורה של חיזוק הייצור המקומי, הרחבת רכש כחול‑לבן, סיוע אמיתי ליצואנים והפחתת לחצים רגולטוריים. בלי זה, הנזק רק יעמיק".
לדבריו, הסיכון הוא ארוך טווח ומשקי: "בשילוב לחצים חיצוניים כמו מכסים וסנטימנט שלילי בסחר העולמי, דולר חלש מאיים על התעסוקה ועל היתרון התחרותי של ישראל. אם לא תהיה התמודדות אמיצה עם המגמה אנו נראה אובדן שווקים, השקעות ועובדים מיומנים, ופגיעה אנושה בכלכלה הישראלית".
טענות אלו מתורגמות גם למספרים, כאשר לפי תחשיב של התאחדות התעשיינים, אם מגמה זו לא תיפסק, הפגיעה החזויה ביצוא עלולה להגיע לכדי 31.5 מיליארד שקל, הפגיעה החזויה בתוצר לכדי 16.5 מיליארד שקל והאובדן מהכנסות למדינה יגיע לכדי 3 מיליארד שקל בשנת 2026.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו