ערב מלחמת "חרבות ברזל" הועסקו בישראל בין 150 אלף ל-170 אלף עובדים זרים, ובנוסף כ-105 אלף פלסטינים, כך שסך הכול הועסקו כ-255 אלף עד 275 אלף עובדים לא-ישראלים. לאחר פרוץ המלחמה הופסקה כמעט לחלוטין העסקת הפלסטינים מטעמי ביטחון, ובמקביל עזבו אלפי עובדים זרים את הארץ. כתוצאה מכך נוצר במשק מחסור מיידי של כ-110 אלף עובדים לא-ישראלים, רובם המוחלט - כ-91% - פלסטינים שהפסיקו לעבוד בישראל.
רוב העובדים הללו הועסקו בענפי הבנייה והחקלאות (92%), שהם הענפים שנפגעו בצורה החמורה ביותר בעקבות המלחמה. בנוסף, כ-92 אלף פלסטינים מיהודה ושומרון עבדו בישראל ערב המלחמה.
כך עולה מדוח מבקר המדינה בנושא העסקת עובדים לא-ישראלים לפני פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ובמהלכה. יש לציין כי הדוח גובש טרם מבצע "שאגת הארי", ופרסומו נדחה בעקבותיו. הדוח מציג כיצד המחסור בעובדים לא-ישראלים הפך למשבר כלכלי עמוק, בעיקר מאז פרוץ המלחמה. לפי הממצאים, התלות הגבוהה של המשק בעובדים לא-ישראלים - פלסטינים ועובדים זרים - לצד היעדר היערכות ממשלתית מספקת, הובילו למחסור חמור בכוח אדם ולהשלכות כלכליות נרחבות.
למרות שהממשלה נקטה צעדים להבאת עובדים זרים לישראל, גם במרץ 2025 נותר מחסור של כ-71 אלף עובדים. בנוסף, נכון ליוני 2025, כשנה וחצי לאחר תחילת המלחמה, מספר העובדים החסרים בענף הבנייה עמד על כ-37 אלף.
השפעת המחסור בעובדים על המשק הייתה מיידית. לפי הערכות משרד האוצר, הפגיעה בתוצר בטווח הקצר בלבד נאמדת בכ-3.1 מיליארד שקלים. בענף הבנייה, שנפגע במיוחד, דווח על ירידה של כ-50% בפעילות ברבעון האחרון של 2023. האובדן המצטבר מהרבעון הרביעי של 2023 ועד סוף 2024 בהשקעה הגולמית לבנייה למגורים עמד על כ-85 מיליארד שקלים, לפי הערכות התאחדות הקבלנים בוני הארץ.
הדוח מצביע על שורה של כשלים מערכתיים שהובילו למצב, ובראשם היעדר תוכנית אסטרטגית עדכנית לניהול והסדרת העסקת עובדים לא-ישראלים. מאז המלצות ועדת אקשטיין בשנת 2007 לא גובשה מדיניות כוללת חדשה, זאת למרות שינויים משמעותיים בשוק העבודה, ובהם עלייה בשיעור התעסוקה של ישראלים וירידה בנכונותם לעבוד בעבודות כפיים.
בנוסף, רק שנה וחודשיים לאחר פרוץ המלחמה, בדצמבר 2024, סיפקו משרד הבינוי והשיכון ורשות האוכלוסין, בשיתוף משרד האוצר, משרד הפנים ומשרד העבודה, פתרון המותאם לקבלנים קטנים ולקבלני שיפוצים באמצעות הקצאת מכסה ייעודית עבורם. יתר על כן, לפי סיכום דיון של הוועדה הבילטרלית מאפריל 2025, עד מרץ 2025 לא הגיע ולו עובד זר אחד לענף השיפוצים.
הדבר פגע הן בקבלנים עצמם והן באזרחי ישראל הזקוקים לשירותיהם, ובייחוד באזרחים שבתיהם נפגעו במלחמה ובמבצע "עם כלביא". כמו כן, המחסור בעובדים בענף השיפוצים עלול להוביל להעסקת עובדים פלסטינים שלא כחוק.
בעיה נוספת היא ריבוי הגורמים הממשלתיים המעורבים בנושא, בהם משרד האוצר, משרד העבודה, משרד החוץ ורשות האוכלוסין וההגירה. פיצול הסמכויות ביניהם יצר תהליכי קבלת החלטות מסורבלים, עיכובים בהבאת עובדים זרים ולעיתים גם החלטות שאינן מותאמות לצורכי המשק.
הביקורת התייחסה גם לשיטת קביעת המכסות לעובדים זרים. המכסות נקבעות לפי ענפים ולא מתוך הסתכלות כוללת על צורכי המשק, דבר שמוביל לעודף רגולציה ולחוסר גמישות. רק בשנת 2024 נקבעה לראשונה מכסה כוללת למשק, אך גם מהלך זה הגיע באיחור.
הדוח מדגיש כי מדינת ישראל לא נערכה לתרחיש של מחסור ממושך בכוח אדם. תרחישי החירום הקיימים התמקדו בעיקר במחסור קצר טווח בענף החקלאות, ולא כללו את ענף הבנייה, למרות פגיעותו הידועה במצבי משבר. בנוסף, לא נעשה גיוון מספק במדינות המקור של העובדים הזרים, כך שכל ענף היה תלוי במדינה אחת בלבד, בעיקר בסין, מצב שהגביר את הפגיעות בעת משבר.
גם לאחר פרוץ המלחמה, התגובה הממשלתית הייתה חלקית. אמנם התקבלו החלטות להגדלת מכסות העובדים הזרים, אך יישומן נתקל בחסמים רבים - החל בקשיי גיוס במדינות המוצא, דרך מחסור בטיסות ועד חוסר עניין מצד מעסיקים. כתוצאה מכך, גם במרץ 2025 נותר מחסור של כ-71 אלף עובדים.
בענף התשתיות, למשל, לא הגיע ולו עובד זר חדש במשך יותר משנה, למרות הצורך הגובר בפרויקטים תחבורתיים ובשיקום תשתיות. מצב זה מעכב פיתוח שכונות חדשות ופוגע באיכות החיים של התושבים.
מבקר המדינה ממליץ על שורה של צעדים, בהם גיבוש תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח, הקמת מנגנון מתכלל לניהול הנושא, הרחבת ההסכמים הבילטרליים עם מדינות נוספות והיערכות מוקדמת למצבי חירום. כמו כן מומלץ לבחון מחדש את המדיניות כלפי העסקת עובדים פלסטינים, תוך איזון בין שיקולים ביטחוניים לכלכליים.
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, מסר: "שום גורם, ובכלל זה משרד האוצר, לא בחן את ההשפעות העקיפות וההשפעות לטווח הבינוני והארוך של המחסור בעובדים לא-ישראלים בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל'. לא הוצבו יעדים לגבי מספר העובדים הזרים ולוחות זמנים להגעתם. במאי 2024, כתשעה חודשים לאחר פרוץ המלחמה, עדיין לא היה גורם מתכלל בעל ראייה של כלל צורכי המשק וסמכות לטיפול בחסמים להבאת עובדים זרים, והעיסוק המרובה בנושא לא הניב תוצאות מספקות.
"למרות המאמצים להביא עובדים זרים לענף הבנייה במהלך המלחמה, ביוני 2025 עדיין נותר מחסור של כ-37 אלף עובדים לא-ישראלים. פגיעה או קריסה של ענף הבנייה בשל מחסור בידיים עובדות עלולה להשפיע על המשק כולו. המחסור בעובדים בענף השיפוצים אף עלול להוביל להעסקת עובדים פלסטינים שלא כחוק.
"מבצע 'שאגת הארי' הוא תמרור אזהרה נוסף - על משרדי הממשלה הרלוונטיים להיערך באופן שוטף לאיומים של מחסור בכוח אדם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו