נתונים שנאספו ועובדו על ידי בית ההשקעות מיטב מלמדים כי תעשיית קרנות הנאמנות גייסה בחודש מארס כ-4.5 מיליארד שקל נטו (כלומר גיוסים בניכוי פדיונות) כשמרבית הכסף גוייס לקרנות הכספיות ובעיקר לקרנות הכספיות השקליות.
גיוסים נוספים בקנה מידה גדול יחסית נרשמו בקרנות הנאמנות שמשקיעות באגרות חוב כשכאן היה יתרון בולט לאג"ח הממשלתי אבל נרשמה גם "זליגה" לקרנות האג"ח חברות, מה שמעיד על רצון של הציבור במעט יותר סיכון בתיק, סיכון שהצד השני שלו זה - סיכוי.
לפני שניכנס מעט יותר לעובייה של הקורה נספר שקרנות הנאמנות הן המכשיר הפופולרי בישראל להיחשף לשוק ההון עבור הציבור הרחב. הקרנות מפוקחות על ידי הרשות לניירות ערך ומנוהלות על ידי בתי ההשקעות וחברות הביטוח. יש מגוון לא קטן של קרנות נאמנות מה שמאפשר לציבור לגוון את תיק ההשקעות שלו מבלי לרכוש באופן ישיר ניירות ערך. צריך לזכור, הפיקוח על קרנות הנאמנות הוא קריטי שכן הן חייבות לשמור על נזילות וזה אומר שבכל רגע נתון שאדם רוצה את כספו בחזרה עם התשואות, הוא פשוט מוכר את הקרן ויום לאחר מיכן הכסף בחשבון הבנק כשממנו מנכים מס וכן הלאה - נתון קריטי.
אם כן, מנתוני בית ההשקעות מיטב עולה כי בחודש מארס הקרנות הכספיות הובילו את הגיוסים והן סיימו את החודש עם גיוס של כ-9 מיליארד שקל, כאשר הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-4.35 מיליארד שקל, ואילו הקרנות הכספיות הדולריות פדו סכום של כ-450 מיליון שקל.
התעשייה האקטיבית המסורתית ממשיכה בגיוסים וסיימה את חודש מרץ בגיוס של כמיליארד שקל. הקטגוריה המגייסת ביותר בקרנות האקטיביות המסורתיות, היא קטגוריית אג"ח מדינה שסיימה עם גיוס של כ-855 מיליון שקל. קטגוריה נוספת שבלטה בגיוסים היא קטגוריית אג''ח כללי, אשר גייסה כ-520 מיליון שקל.
פדיונות נרשמו בתעשייה הפסיבית שפדתה בחודש מארס סכום של כ-5 מיליארד שקל כאשר הקרנות המחקות גייסו כ-550 מיליון שקל ואילו קרנות הסל פדו סכום של כ-2.05 מיליארד שקל. במיטב מציינים כי בקרב תעשיית הקרנות הפסיביות, הקטגוריה המגייסת ביותר הייתה אג''ח מדינה שגייסה כ-170 מיליון שקל. עיקר הפדיון הגיע מקטגוריית מניות בחו''ל שפדתה סכום גבוה של כמיליארד שקל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו