הבורסה בתל אביב. צילום: יהושע יוסף

"כולנו הולכים להרגיש בקרוב את המלחמה בכיס"

המשקיעים קיוו לאיתות על רגיעה במפרץ, אך טראמפ טלטל שוב את השווקים בהצהרותיו וגרם לזינוק חד במחירי הנפט לרמה של 107 דולר לחבית • סמנכ"ל הבורסה: "לצד מחירי הדלק שעלו, המערכה מול איראן צפויה לייצר עוד לחצים שיגבירו את האינפלציה"

[object Object]

נאומו של דונלד טראמפ שלשום התקבל אצל המשקיעים ברחבי העולם בתחושת בלבול ולא מעט אי־ודאות.

הציפיות המוקדמות דיברו על אפשרות להכרזה שתאותת על תחילת סיום הלחימה במפרץ, אולי אפילו מהלך דיפלומטי שיביא לפתיחת מצר הורמוז ולהפחתת האיום האיראני. בפועל, הנאום סיפק בעיקר המשכיות של הקו הקיים, וזה הספיק כדי להחזיר את השווקים למצב הקבוע של תנודתיות שאנחנו רואים כבר מאז תחילת המבצע.

התגובה היתה מיידית: ירידות בבורסות אסיה, חולשה בחוזים העתידיים בוול־סטריט וזינוק חד במחירי הנפט לרמה של 107 דולר לחבית. ההשפעה כבר מחלחלת לשטח, בארה"ב המחיר הממוצע לדלק טיפס לכ־4 דולר לגלון, נתון שמאותת על לחץ אינפלציוני מתחדש.

טראמפ בנאום לאומה: יעדי המלחמה לקראת השלמתן, צילום: אי.פי

סמנכ"ל הבורסה יניב פגוט מסביר כי המשמעות רחבה הרבה יותר מעלייה זמנית במחירי האנרגיה: "אנחנו מדברים על השלכות של המלחמה על סביבת האינפלציה ותיקי ההשקעות. אנחנו הולכים להרגיש בקרוב את המלחמה בכיס וזה אומר שמחירי הדלק בתחנות עולים ואיתם הלחצים האינפלציוניים. שים לב, לפני המלחמה ההערכות היום הן לאינפלציה של 1.6% בשנה והציפיות להמשך היו לירידה נוספת שלה. כרגע נראה שהמלחמה תייצר עוד לחצים שיגבירו את האינפלציה בעוד 0.6% וזה אומר שהאינפלציה השנתית נמצאת בקצב של 2.4%".


אז איך זה משפיע על הכסף של הציבור?

"זה אומר שהכל נזיל. אם המלחמה מסתיימת מהר, המחירים של הנפט ירדו אבל לא במכה אחת. זה לא אומר שאם חבית נסחרת ברמה של 112 דולר היא חוזרת מהר ל־60 דולר. אבל באופן עקרוני אפשר כבר היום להגיד שהאינפלציה צפויה לעלות. וזה לא רק מחירי הדלק והאנרגיה, נכנסנו לאירוע שמוביל לעלייה במחירי השינוע הימי וזה יביא לגל התייקרויות ובעיות של לחצי מחירים במעגל השני כמו במחירי הדשנים".

יניב פגוט, צילום: ניקי וסטהפל

ובכל זאת, איך הציבור צריך להתמגן, גם בתיק ההשקעות?

"בחלק הסולידי של התיק, שזה לא מניות, יש כלים להתמודד עם זה, וזה אומר החל ממניות אג"ח צמודות מדד אם זה של המדינה או מוסדות פיננסים כמו ביטוח ובנקים. יש מדדים שמשקיעים באג"ח הזט, וצריך להגיד שבתקופה הזו כשהסיכון עולה, סביר להתמקד באג"ח הקצרות ויש מדדים שמתמקדים באג"חים האלה, אז גם אתה מתמקד בדירוגים גבוהים, מתמקד באג"ח הקצרות בדירוגים הגבוהים כמו תל בונדים 3-1 צמודים או ממשלתי קצר צמוד, זה בהחלט משהו שיכול להועיל בתקופות כאלה".

בצד המנייתי, פגוט מצביע על שני כיוונים בולטים. הראשון הוא הבנקים: "בסביבה של אינפלציה נמוכה הם נפגעו, כי יש להם עודף נכסים צמודי מדד. עכשיו התמונה מתהפכת, אינפלציה גבוהה תומכת ברווחים שלהם, במיוחד מהרבעון השני".

עם זאת, הוא מדגיש כי דווקא התנודתיות יכולה לייצר הזדמנויות אחרות למשקיעים: "מי שמסתכל לטווח ארוך ויודע לספוג תנודות, יכול להתחיל לבנות אסטרטגיה".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...