נמל אשדוד. צילום: לירון מולדובן

נמל אשדוד בפניה חריגה לשרת התחבורה: תנו לנו לנהל את פריקת המטענים בתפזורת

לכאורה הפניה של נמל אשדוד לשרת התחבורה מורכבת ואינה מעניינת את הציבור אבל מדובר בפניה שיש לה השפעה קריטית על פריקת המזון בישראל בטח בתקופת המלחמה • מחלוקת בין הנמל לחברה פרטית שעוסקת בפריקה של גרעינים פוגעת ביכולת לספק את המוצרים ההכרחיים האלה לציבור בעלות סבירה • בנמל קוראים לשרת התחבורה להתערב

נמל אשדוד פנה לשרת התחבורה מירי רגב בבקשה להתערב במחלוקת בינו לבין חברת לוגיסטיקר הפרטית, על נושא פריקת ופיזור מטעני תפזורת של גרעינים ליבואנים. מדובר בפניה חריגה של הנמל שכן הנמל ערוך ומוכן לעבוד למרות המלחמה בתפוקת פריקה כמעט מלאה ועל הנחיות מערכת הביטחון ורספ"ן (הרגולטור של משרד התחבורה שעוסק בניהול נמלי הים בתקופה הזו וצריך לתעדף מטענים וכן הלאה) כשצוואר הבקבוק נמצא במתקנים של לוגיסטיקר.

עכשיו נסביר את הדברים. הסוגיה עוסקת בפריקה של מטענים שמגיעים בתפזורת באוניות והם מיועדים לשוק המזון. מדובר למעשה במוצרים כמו תירס ורכיבים נוספים שמרכיבים את התפריט הישראלי, והם רכיבים קריטיים בתצרוכת המזון בישראל. באופן עקרוני נמל אשדוד אמור לפרוק את הגרעינים מהאוניות ולהעביר למצתקנים של לוגיסטיקר ומשם לוגיסטיקר אמורה לטפל במטען ולפזר אותו ליבואנים כדי להפוך את המוצרים למזון או רכיבי מזון שנמצאים בתפריט של כל ישראלי.

שרת התחבורה מירי רגב, צילום: קוקו

כדי להבין את תמונת הרקע, בחברה הפרטית טענו לא מכבר כי הנמל לא מצליח לפרוק את מלוא המטענים שמגיעים אליו, בטח לא בזמן סביר. החברה הפרטית טענה כי פעם הייתה זו תקלה במערכי הפריקה ופעם הנמל לא הקצה מספיק אמצעים תפעוליים כדי לפרוק את הסחורה וכן הלאה. 

נמל אשדוד נסביר, עובדת בתפוקה כמעט מלאה אולם מי שמתעדף את האוניות שזקוקות לפריקה זה רספ"ן שעובד בתיאום עם מערכת הביטחון וזה אומר שהקצאת המשאבים התפעוליים של הנמל מתבצעת בהתאם להוראות רגולטוריות מחמירות שכן - אנחנו במלחמה.

באופן חריג למדיי, הנמל פנה לשרת התחבורה מירי רגב בבקשה להתערב במחלוקת וכדי למנוע מחסור ולו זמני באספקת ברכיבי גלם לתעשיית המזון, יש להעביר את הטיפול כולו לנמל שכן צוואר הבקבוק לא נמצא שם. בנמל אומרים כי במהלך שנת 2025, למרות המצב המאתגר ביטחונית, הנמל הצליח לפרוק 1.3 מיליון טון גרעינים ומוצריהם שהם מהווים כרבע מהיקף הפריקה של המדינה.

נכון להיום, אומרים בנמל, יכולת הקליטה של הממגורות שנמצאות בתפעול של חברה פרטית מגיעה ל-700 עד 900 טון גרעינים לשעה בעוד הנמל עצמו יכול לפרוק ולשנע, בהתאם להוראות מערכת הביטחון ורספ"ן, 1,500 טון גרעינים לשעה וזה מייצר פער משמעותי בין יכולת הפריקה והשינוע של הנמל ובין יכולת הקליטה של הגרעינים בממגורות.

הפער הזה מייצר עיכובים, כך לפי הנמל, מה שמייצר עלויות נוספות לכלכלה הישראלית, עלויות שמתגלגלות בסוף לצרכן בסופרמארקט המקומי. אם התפעול יעבור לנמל, אומרים שם, ניתן יהיה להוזיל את העלויות האלה בסכומים לא מבוטלים - לפחות בשל העובדה שכל מה שנפרק יפוזר בפרקי זמן קצרים יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...